יובל שדה: חודשה ישיבת הממשלה על התקציב
מחלוקת סביב תוכנית פיתוח של מצרים לאזור הר סיני והפיכתו לאתר נופש עולמי
הממשלה בקהיר השיקה תוכנית הנמצאת כבר בהליכי בנייה מתקדמים | ממשלת יוון מתנגדת למגה פרויקט בשל מבנה דתי עתיק השוכן במקום ונמצא בהחזקתה וכך גם שבט בדואי מקומי
חצי האי סיני, מצרים צילום: יוסי זמיר, פלאש 90
אחד המקומות החשובים ביותר בעולם, המוכרים על ידי המסורת היהודית, אך גם להבדיל על ידי נוצרים ומוסלמים – הר סיני המקראי, או בשמו הערבי ג'אבל מוסא (הר משה), עומד בלב סערה ציבורית עולמית, בעקבות כוונתה של ממשלת מצרים להפוך את האזור לפרויקט תיירות ענק חדש.
העניין הציבורי סביב ההר התעורר דווקא מממשלת יוון, ולא בגלל הקשרים המצוינים שלה עם ישראל, כי אם בשל מנזר עתיק מהמאה השישית הקיים במקום ומנוהל על ידי הכנסייה האורתודוקסית היוונית. האזור מוגדר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו הכולל את המנזר, העיירה וההר.
הרשויות המצריות, בלחץ יווני, הכחישו שהן מתכננות לסגור אותו במסגרת הפרויקט, אך עדיין קיים חשש עמוק לגבי האופן שבו המקום המבודד והמדברי הולך ומשתנה. על פי הדיווח של רשת בי-בי-סי הבריטית, מלונות יוקרה, וילות נופש ומרכזי קניות נמצאים כבר בתהליכי בנייה מתקדמים במקום.
האזור הוא גם ביתה של קהילה בדואית מסורתית, שבט הג'בליה. כשהפרויקט יצא לדרך, נהרסו בתיהם של בני השבט ומחנות התיירות האקולוגיים שלהם, עם מתן פיצוי מועט מהממשל בקהיר או אף ללא פיצוי כלל. הם אף נאלצו להוציא את יקיריהם מקבריהם בבית הקברות המקומי כדי לפנות מקום לחניון חדש.
הפרויקט הוצג כפיתוח עתידי נחוץ ביותר שיעודד את התיירות, אך הוא גם נכפה על הבדואים בניגוד לרצונם, אומר בן הופלר, סופר בריטי שעובד בשיתוף פעולה הדוק עם השבטים בסיני. "זהו לא פיתוח כפי שבני שבט הג'בליה רואים אותו או ביקשו אותו, אלא כפי שהוא נראה שנכפה מלמעלה כדי לשרת את האינטרסים של גורמים חיצוניים על פני אלה של הקהילייה המקומית", אמר הופלר לרשת BBC. "עולם עירוני חדש נבנה סביב שבט בדואי ממוצא נוודי", הוא הוסיף.
עד כה, יוון היא הישות הזרה היחידה שהביעה את דעתה בצורה הברורה ביותר נגד התוכניות, בשל הקשר שלה למנזר הנחשב לעתיק בעולם שנמצא בפעילות רציפה. המתחים בין אתונה לקהיר התלקחו לאחר שבית משפט מצרי קבע בתמוז אשתקד לאחר מחלוקת בת עשרות שנים כי המנזר נמצא על אדמות מדינה, כשהמשמעות היא שיש לו רק "זכות שימוש" באדמה עליה הוא יושב ובאתרי הדת הארכאולוגיים הפזורים בסביבתו, מה שכצפוי נתקל בהתנגדות עזה מצד הכנסייה היוונית.
מצרים החלה בפרויקט הגדול שלה, שקיבל את השם 'התגלית הגדולה', בשנת 2020. התוכנית כוללת פתיחת בתי מלון, צימרים, מרכז מבקרים גדול, וכן הרחבת שדה התעופה הסמוך הקטן והקמת רכבל לפסגת הר סיני. הממשלה מקדמת את הפיתוח כ"מתנה של מצרים לעולם כולו ולכל הדתות".
"הפרויקט יספק את כל שירותי התיירות והנופש למבקרים", אמר שר הדיור שריף אל-שרביני בשנה שעברה. בעוד שהעבודות נראות כאילו נעצרו, לפחות זמנית, עקב בעיות מימון, עמק א-ראחה – שלמרגלות ההר, כבר השתנה. על פי המסורת, זה המקום שבני ישראל המתינו למשה רבינו ע"ה בזמן שהייתו 40 יום על הר סיני.
ב-2022, אונסק"ו הדגישה את חששותיה וקראה למצרים להפסיק את הפיתוח, אך הקריאה לא נענתה. לפני כחודשיים, ארגון בשם 'צופה מורשת עולמית' שלח מכתב פתוח הקורא לוועדת המורשת העולמית של אונסק"ו להכניס את האזור לרשימת אתרי המורשת העולמית הנמצאים בסכנה.
המגה-פרויקט אינו הראשון במצרים שזוכה לביקורת על חוסר רגישות להיסטוריה הייחודית של המדינה, אך הממשלה רואה בסדרת התוכניות הגרנדיוזיות שלה מפתח להחייאת הכלכלה הלאומית החלשה. מגזר התיירות של מצרים, ששגשג בעבר, החל להתאושש מהשפעות מגפת הקורונה, אך הוא שוב נפגע בעקבות המלחמה בעזה וגל חדש של חוסר יציבות אזורית.
תחת ממשלות מצריות שונות, הפיתוח התיירותי של חצי האי סיני בוצע ללא התייעצות עם הקהילות הבדואיות המקומיות. "הבדואים היו אנשי האזור, והם היו המדריכים, העובדים, האנשים שמהם שוכרים", אומר העיתונאי המצרי מוהנאד סברי. "ואז הגיעה התיירות התעשייתית והם נדחקו החוצה לגמרי".
