וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
מהלומה אסטרטגית: ישראל טלטלה את קטאר עם החיסולים בבירה
המכה האסטרטגית בדוחה שינתה את מאזן הכוחות והבהירה שקטאר איננה חסינה כשהיא מחסה טרור
טראמפ ואמיר קטאר בדוחא צילום: Official White House / Daniel Torok
הפעולה ההיסטורית בבירת קטאר במסגרת מבצע פסגת האש לא הייתה עוד חיסול ממוקד נגד בכירי חמאס, אלא מהלך אסטרטגי שמערער את אחת האשליות הגדולות במזרח התיכון. קטאר שראתה עצמה חסינה בשל עושרה, מאגרי הגז האדירים שלה והברית ההדוקה עם ארצות הברית, גילתה לפתע שאין חסינות למי שמארח ומממן טרור.
ד”ר אדי כהן, מזרחן ומומחה לעולם הערבי, אמר הבוקר למעריב: “מדובר באירוע אסטרטגי שממוטט את אחת האשליות הגדולות ביותר. ברגע אחד קטאר והעולם הערבי מבינים שאין חסינות למי שמעניק לטרור כסף, תמיכה או מקלט. במשך שנים קטאר שיחקה על שני המגרשים במקביל, מול המערב בתפקיד המתווכת, ומול חמאס והאחים המוסלמים כפטרונית ומממנת. התקיפה הישראלית מוטטה את תחושת הביטחון הזו והבהירה שגם מדינה עשירה ובעלת בריתות איננה חסינה כשהיא מעניקה חסות לטרור”.
מנקודת המבט הקטארית, החיסול עצמו אינו המכה האמיתית, אלא דווקא תחושת הבגידה מצד וושינגטון. במשך שנים האמינה ההנהגה בדוחה כי בסיס אלעודייד האמריקאי, הגדול ביותר במזרח התיכון, מבטיח חסינות מוחלטת. אלא שבלתי סביר שעשרות מטוסים ישראליים יעברו אלף ושמונה מאות קילומטרים במרחב הנשלט בידי ארצות הברית מבלי שהאמריקאים ידעו. ההכחשות הרשמיות בירושלים ובוושינגטון נועדו להרגיע את הדיפלומטיה, אך בקטאר מבינים היטב כי ארצות הברית ידעה ובחרה לשתוק.
כהן מוסיף: “אם ארצות הברית רצתה להטיל וטו על הפעולה, היא הייתה עושה זאת כפי שעשתה בתקיפה האחרונה נגד איראן. במילים אחרות, ארצות הברית בגדה בקטאר ולא סייעה לה”.
לצד ההישג הצבאי, לפעולה עשוי להיות גם אפקט ישיר על המשא ומתן לשחרור החטופים. חודשים ארוכים נותרו המגעים תקועים בשל סירוב חמאס להתגמש ובשל הגיבוי שקיבל מקטאר. כעת, לאחר שהמסכה הקטארית של מתווכת נחשפה, עשוי חמאס להבין כי האפשרות למשיכת זמן נגמרה. ישראל שינתה את כללי המשחק, לא עוד היגררות אחרי דיפלומטיה משתקת אלא יוזמה התקפית שמחייבת את כל הצדדים לשנות גישה.
בעולם הערבי התגובה שונה מהצפוי. במקום זעם כללי, ניכרה דווקא שמחה לאיד והקלה. מדינות רבות במזרח התיכון מתעבות את קטאר זה שנים, על תמיכתה בטרור, על הסתה בלתי פוסקת באמצעות אלג’זירה, ועל תרומתה להצתת האביב הערבי. עבורן, הפגיעה בדוחה איננה אסון אלא תיקון היסטורי.
ישראל הצליחה לחשוף לעיני כול את מה שטענו המדינות הללו מזמן: קטאר איננה מתווכת, איננה חלק מהפתרון, אלא חלק מהבעיה.
