עמוד ההוראה בניחום אצל משפ' האברך ר' ישראל מצנר הי"ד: "באנו לבכות יחד אתכם"

כלל ישראל עטוף באבל נורא, לאחר הפיגוע הנורא שהתרחש אתמול ביום שני בבוקר בצומת רמות בירושלים, בו נרצחו על קידוש השם ששה יהודים שומרי תורה ומצוות, הי"ד, והעם היהודי מזועזע עד דכדוכה של נפש מהאסון הקשה והנורא.

שעות ספורות לאחר הפיגוע, התבטא עמוד ההוראה הגר"י זילברשטיין בפתח שיעורו השבועי על כך שהקב"ה לקח מאיתנו עידית של תלמידי חכמים, והוסיף שהכאב והצער של עם ישראל זועק עד השמים.

אתמול, (שלישי) טרח הרב זילברשטיין ובדרך נסיעתו לכולל 'בית דוד' שבחולון, הגיע לבית האבלים של אחד מהנרצחים, בני משפחתו של האברך הקדוש הרב אלטר ישראל הכהן מצנר הי"ד, המתגוררים בשכונת רמת אהרן בבני ברק.

במעמד, ראו הכל כיצד הרב, שלא הכיר אישית כלל את הנפטר, מגיע ומשתתף מעומק הלב בצער המשפחה הנורא, ואף פורץ בבכי מספר פעמים במהלך השיחה.

להלן התמלול המלא מניחום האבלים:

הגר"י זילברשטיין: 'באנו קצת לבכות, באנו קצת לבכות יחד אתכם...

'יש גדולי ישראל שנפטרו בגיל צעיר, אף אחד למשל לא יאמין שרבם של האשכנזים, הרמ"א, נפטר בגיל שלושים ושלוש, והספיק עולמות עד אז... אף אחד לא יאמין. את העולם כולו הוא האיר.

'אומרים משל, אחד נסע באוטובוס מבני ברק לתל אביב, עשרים תחנות יש לו, אחד נסע את כל התחנות, ואחד נסע שני תחנות וירד, אז אמר אחד: 'תראה, הוא שילם מחיר מלא, ובמקום לנסוע קילומטרים הוא יורד אחרי שני תחנות..., פלא'.

'מה השיבו לו: זה נוסע וזה התחנה שלו, לכן הוא יורד. פה זה התחנה שלו. הוא גמר את התחנה וירד, לא ירד רק עלה... הוא לא ירד, הוא עלה, גמר את התחנה שלו, מה הוא יעשה עוד? הוא גמר את התפקיד...',

'כולם בוכים, כולם..., הוא גמר את העבודה שלו, מה שהיה לו לעשות פה, ועלה לשמים. איזה כבוד כולם רוחשים לו, האומה כולה'.

אביו של הקדוש הי"ד: 'לפני שלושה שבועות, הוא אמר לאמא שלו ולאשתו, הם גרו בירושלים, טוב לגור בירושלים, אבל להיקבר הוא רוצה בבני ברק'...

הגר"י זילברשטיין: 'רוח אלוקים דיברה בו, אה'..., והמשיך ואמר: 'העם שבור, מבחר הפנינים של האומה, הוא השאיר ילדים, צריכים כעת להכניס בהם חיזוק...'

אביו של הקדוש הי"ד: 'הילדים קטנים, הגדול בן חמש..., הוא תמיד היה מכל המשפחה, כמה טפחים יותר גבוה, תם וישר, כמו שאומרים, ואת כל התמימות והישרות הכל היה בתורה, היה שקוע כולו בלימוד, פיו ולשונו וליבו שווין תמיד'.

הגר"י זילברשטיין: 'אני רוצה לספר לכם סיפור מעניין, אני למדתי באופן קבוע שישים שנה עם גיסי מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי זצוק"ל, פעם אחת הלכתי ברחוב דבורה הנביאה, ובא אדם ועצר אותי, ואמר לי אני רוצה משהו להגיד לך, אני משתומם ממה שהולך פה, יש לי פה ילד בגיל שבע, הוא נעצר מול ישיבת 'בית מאיר', והתחיל להצביע ולומר לי: 'אבא, בקומה העליונה אומרים שיעורים, ובקומה השניה חוזרים על השיעור, ושם אומרים חבורות, וכאן אוכלים ארוחות'...,

'האבא השתומם מאד, הוא מעולם לא היה פה, אבל מה, לפני שבע שנים נפטר להם בן בחור, וכעת זה ילד אחר שנולד להם, והוא אומר בדיוק מה הולך בתוך הישיבה, למרות שאף פעם לא היה שם. האבא מאד נבהל, ועצר אותי.

'אמרתי לו בא נעלה לגיסי רבי חיים. רבי חיים שמע וראה, ואמר: 'הפשט הוא שהוא היה בעולם, והלך לעולמו, וכעת הוא חזר שוב פעם לעולם, והמלאך הרי משכיח את הכל בעת הלידה, ואת הפרט הזה הוא שכח להשכיח ממנו, שהוא למד בישיבה פעם..., ר' חיים אמר את זה, מתוך שמונים פעמים ש"ס'...

אביו רבי אורי מאיר מצנר: 'הוא נקרא על שם הסבא-רבא שלו, שהיה יהודי בעה"ב, אבל תם וישר, אותו הדוגמא, יהודי שהתייתם בגיל חמש מאמא שלו, ובגיל 13 מאבא שלו שהיה השוחט בבוטשאטש, וכל ימיו עד גיל 84 שנפטר, לא שינה שום דבר, אותה דרגה ברוחניות ואמונה, הוא היה בתוכם 7 שנים בצבא במלחמת העולם הראשונה, הוא היה יתום, ואף אחד לא דאג לשחרר אותו, ואותו דבר בדיוק הוא נשאר כל חייו, יהודי יר"ש, שומר תורה ומצוות. והחלום שלו היה על ארץ ישראל, מילדות, והוא אמר שמה שכתוב בחז"ל שליש בקרקע, זה שליש קרקע בא"י, וקנה בתים, וזכה בסוף ימיו לעלות לא"י.

הגר"י זילברשטיין: 'נפלאות של השם'...

אביו רבי אורי מאיר מצנר: 'כאן צמח נין שלו, שנהרג בארץ ישראל'.

הגר"י זילברשטיין: 'יש אנשים שהולכים מן העולם, ויש אנשים שהולכים מן העולם. יש כאלו שהולכים מן העולם, והעולם מזועזע, הבן שלכם, כל העולם מזועזע מזה, מה אנחנו צריכים כעת לבקש מהקב"ה? שהילדים שלו יהיו לשם ולתפארת, וימלאו את מקום אבותיהם, ואתם ההורים, ורעייתו שתחי', הקב"ה ישלם לכם בטוב ובשמחה, כיון שהוא לא סתם הלך מן העולם, הוא זעזע את כולם'.

אביו רבי אורי מאיר מצנר: 'זה כ"כ כואב לחשוב על התוכניות והרעיונות שהיו לו'...

הגר"י זילברשטיין: 'אף דבר לא הולך לאיבוד. כעת צריכים להשקיע בילדים שהשאיר, אתם מקדשים שם שמים, זה קידוש שם שמים, העולם כולו מזועזע. שהקב"ה יעזור, שיגדלו הילדים לשם ולתפארת, והאלמנה בעז"ה תרווה נחת, ואתם ההורים תרוו נחת, זכיתם לכזה מין בכי באומה... המקום ינחם אתכם בתוך שאר אבלי ציון וירושלים, ובהם תנוחמו, יהיה לכם נחמה בעז"ה'.

לסיום הודו בני המשפחה לרב: 'תודה רבה לרב שטרח לבוא'...

הגר"י זילברשטיין הגיב בבכי מעומק הלב: 'טרחתי לבוא? בכיתי לבוא..., לא טרחתי, בכיתי לבוא...'.