וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
ועדת החוץ והביטחון דנה שוב בחוק הגיוס: "הצבא באמת צריך לוחמים"
בראשות ח”כ בועז ביסמוט נערך דיון בסעיפי גיל הפטור והגדרת “בוגר מוסד חרדי” • מזכיר הממשלה יוסי פוקס: "יעדי הגיוס שולשו והסנקציות הפכו לאישיות" • קצין צה”ל: "ההגדרה הנוכחית של חרדי - עובדת בשטח"
ביסמוט ופוקס בדיון על חוק הגיוס צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
ועדת החוץ והביטחון, בראשות ח"כ בועז ביסמוט, קיימה היום (שני) דיון נוסף בחוק הגיוס. הדיון התמקד בשלושה סעיפים רגישים: גיל הפטור, רשימת הישיבות והגדרת “בוגר מוסד חינוך חרדי”.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון, ח"כ ביסמוט, הטיח בחברי האופוזיציה בדיון על חוק הגיוס: "אני כל היום מתעסק בגיוס חרדים, כל יום נכנס ויושב עם הרבנים כדי להסביר להם איזו זכות זאת ללבוש את מדי צבא ההגנה לישראל".
מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, ציין כי הממשלה שינתה מן היסוד את מתווה החוק לאחר ה-7 באוקטובר: “היעדים שולשו, הסנקציות הפכו ממוסדיות לאישיות חריפות. המחלוקת איננה על הצורך בגיוס חרדים - אלא על הדרך. גיל הפטור חייב להיות 26.
גם בצה”ל הבהירו את עמדתם. סא”ל אביגדור דיקשטיין, ראש ענף חרדים בצבא, אמר כי ההגדרה הנוכחית של חרדי - שנתיים לימודים במוסד ישיבתי - היא פרקטית: “זה עובד, וכדאי להשאיר את זה כך. לא כל מי שעוזב ישיבה הופך לחילוני - חלקם עדיין רוצים לשרת במסגרת חרדית.”
מנגד, היועצת המשפטית של הוועדה, עו”ד מירי פרנקל, הציגה חלופות מצמצמות יותר להגדרה: “צריך להבהיר בצורה חדה - כן או לא. שנתיים בין גילאי 15-18 או שלוש שנים בין גילאי 14-17.”
חברי הכנסת העלו מחלוקות פוליטיות וחברתיות: ח”כ רם בן ברק דרש שוויון מלא: “לא ייתכן חוק אחד לחרדים וחוק אחר לכלל הציבור.” ח”כ יעקב אשר השיב לו: “ולמה לא אמרת את זה כשעמדת בראש הוועדה?”
בדיון נשמע גם קול אישי: יצחקי גליק, לוחם מילואים שצבר מעל 550 ימי שירות בשנתיים, סיפר: “איך אפשר לדבר על גיל הפטור בזמן שאני נקרא ל־600 ימי מילואים בשנתיים? אני יוצא לעזה - אפשר להתחייב שלא יהיה מחטף בהיעדרותנו?”
בסיום חזר יו”ר הוועדה ביסמוט והבהיר כי הוועדה נחושה לקדם חוק גיוס “מבוסס, שיבטיח לצה”ל את הלוחמים הדרושים, תוך שמירה על רצינות ודיון ציבורי אמיתי”.
