שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
חודש לפני הטבח: מפקד המרחב אסר על מסיבות בעוטף, תחנת אופקים אישרה
נחשון נגלר, מפקד מרחב נגב לשעבר וכיום מפקד המשמר הלאומי, הורה לא לאשר אירועים בעוטף בשל מתיחות. למרות זאת, תחנת אופקים אישרה את מסיבת נובה בחניון רעים – באישור צה"ל. הטבח ב־7 באוקטובר גבה 378 הרוגים ו־44 חטופים
שטח המסיבה צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
כחודש לפני מתקפת ה־7 באוקטובר, שבה נרצחו 378 בני אדם ונחטפו 44, הורה מפקד מרחב נגב לשעבר במשטרה, נחשון נגלר, שלא לאשר אירועים או מסיבות טבע באזור עוטף עזה. ההוראה ניתנה בספטמבר 2023 בעקבות מתיחות ביטחונית שזיהה בגבול, ובמסגרתה נאסר על תחנות המשטרה במרחב לאשר קיום מסיבות.
למרות זאת, ימים ספורים לפני ההתקפה אישרה תחנת אופקים את קיומה של מסיבת "נובה" בחניון רעים, סמוך לקיבוץ רעים. ההחלטה ניתנה על אף שתחנות שדרות ונתיבות סירבו קודם לכן לבקשות המפיקים, בטענה לסכנות בטיחותיות וחוסר בכוח אדם מתאים לאבטחה. תחנת אופקים קבעה כי די בכ־30 שוטרים, והדגישה כי האישור מותנה באישור צה"ל – האחראי הביטחוני על החניון.
המסיבה הייתה אמורה להסתיים ב־6 באוקטובר, אך בעקבות לחץ המפיקים, שאיימו בעתירה, הוארכה ביממה נוספת. מפקדים בפיקוד הדרום התנגדו לאישור, שכן בגזרה פעלו באותה עת רק מחצית מהכוחות הרגילים בשל שמחת תורה. ב־5 באוקטובר ניתנה ההסכמה הסופית מצד צה"ל, ובעקבותיה גם תחנת אופקים העניקה את האישור המשטרתי.
שוטרי התחנה שהוצבו במקום היו מצוידים באקדחים בלבד, ללא נשק ארוך, וללא סיוע של כוחות צבאיים תומכים. עם פרוץ ירי הרקטות ב־6:31 בבוקר הטבח, החליט מפקד המשטרה בשטח, סגן ניצב ניבי אוחנה, לפזר את המסיבה. תחקיר צה"ל שפורסם באפריל ציין לשבח את ההחלטה, שלדבריו הצילה אלפי חוגגים.
מהמשטרה נמסר כי האחריות הביטחונית על האירוע הייתה בידי צה"ל, וכי המשטרה עסקה רק בתנועה, בסדר הציבורי ובאכיפת החוק. עוד הודגש כי אירועים אחרים באזור לא אושרו מטעמים מקצועיים שאינם קשורים לביטחון, וכי הנושא מצוי תחת חיסיון בדו"ח מבקר המדינה. המשטרה הוסיפה כי היא "מעריכה את גבורת השוטרים והמפקדים שפעלו במסירות והצילו חיי אזרחים במתקפת הטרור".
