שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
כאוס החזרה מאומן: אלפים תקועים בגבולות אירופה וחוששים לשבת
נוסעים מספרים על עשרות שעות בדרכים, עומסים כבדים במעברי גבול, פספוס טיסות ושיטוט בין אוטובוסים ומוניות. חלקם בחרו להישאר עד מוצאי שבת כדי לא להיתקע בדרך. תלונות קשות על היעדר סיוע ונציגות בשטח
המסע המפרך של החוזרים מאומן לישראל הפך לימי טלטלה בלתי נגמרים. ישראלים רבים תקועים על הצירים שבין אוקראינה, רומניה, הונגריה, פולין ומולדובה. כל אחד מנסה למצוא דרך עוקפת לשוב לארץ, ורבים החליטו להישאר עד אחרי שבת מחשש להיתקע באמצע הדרך.
פיני מבני ברק מספר ל"בחדרי חרדים": "החלטתי להישאר עד אחרי שבת כי אני חושש לעיכובים. עוד רבים קיבלו החלטה דומה מתוך ניסיון מצטבר של שנים שבהן החזרה מלווה בבלגן".
נחמן מבני ברק מתאר מסע שנמשך למעלה מעשרים ושמונה שעות: "החלפתי שלושה אוטובוסים ושתי מוניות ועברתי במעבר גבול שהיה עמוס באלפי נוסעים. נאלצתי לשלם לנהגים סכומים גבוהים מהמקובל כדי שיסכימו לקחת אותי. יצאנו מאומן לכיוון טיסת אל על מסופיה בבוקר. הזמנתי מקום בתחבורה ציבורית ויצאנו בשלוש ארבעים לפנות בוקר. האוטובוס היה אמור להגיע בשש בבוקר. הנסיעה החלה חלק והאוטובוס היה מלא בחסידים. כמה אוטובוסים עלו על מעבורת לכיוון הגבול".
עוד סיפר: "חצי שעה משם יש שדה תעופה, אך ארגונים שונים שלחו לשם אנשים בלי הזמנה ובלי תור. פשוט זרקו לשם את כל האוטובוסים. אלפי אנשים עמדו בחוץ ולא נתנו להיכנס ואז החלו ללכת ברגל. גם ברגל נוצר תור ארוך. הבנתי שאם לא אמצא דרך לעבור, אפספס יחד עם רבים את הטיסה. לא היה נציג של חברת תעופה ולא נציג ישראלי. היה עומס מטורף בלי סדר ובלי עזרה, למרות שהגבול מרוחק כחצי שעה בלבד משדה התעופה".
נחמן הוסיף כי אחיו עדיין תקוע שם כבר שנים עשר שעות מבלי להתקדם. "אני הגעתי ברגע האחרון לטיסה אחרי ששילמנו מאה וחמישים דולר לאוטובוס אחר שהעביר אותנו קדימה. רק לישראלים הורידו מזוודות לבדיקה בעוד אזרחים מקומיים עברו במהירות. אחרי בידוק קצר הצלחנו להגיע לסופיה".
נוסעים רבים שלחו הודעות למערכת וטענו כי "לא מטפלים בגל החוזרים ולא שולחים טיסות נוספות, אף שהיה ידוע מראש על העומסים". לדבריהם, "אנחנו מרגישים מופקרים בגבולות אירופה".
משה מנתניה טוען כי הציבור נזנח בשל היותו ברסלב: "אם זו הייתה נסיעת ענק לקבר החפץ חיים בבלארוס כבר היית רואה את חברי הכנסת פועלים בשטח. אם זו הייתה נסיעה של חסידות גדולה אחרת לרומניה או לפולין היו מתגייסים. בגלל שזה ברסלב נוטים לזלזל".
עדויות נוספות מצביעות על עומסים גם בדרך לבוקרשט. אליהו מירושלים מספר: "אנשים פספסו טיסות בסופיה וגם בטולצ׳ה שברומניה. המעבר בין אוקראינה לרומניה הפך לקטסטרופה ונוסעים רבים עלולים להיתקע באמצע שום מקום בשבת".
לפי הדיווחים מהשטח, רבים כבר פספסו טיסות ואינם יודעים היכן יעברו את השבת. התחושה השלטת בין הנוסעים היא של עומסים חריגים, היעדר תיאום והעדר נציגות שתסייע להם לעבור את הגבולות בזמן.





