שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
בית משפט בארה״ב: המבצע של טראמפ לגירוש פעילים פרו-פלסטיניים מנוגד לחוק
השנה החל הממשל האמריקני לבטל את הוויזות של מאות סטודנטים וחוקרים שהשתתפו בהפגנות נגד ישראל בקמפוסים, שלעיתים אף הפכו לאלימות. הפעילים טענו כי מדובר ב״גירוש אידאולוגי״, ושופט בבוסטון קיבל את עמדתם: ״פקידי הממשל ניצלו לרעה את סמכויותיהם כדי להפחיד את המפגינים ולדכא ביטויים פרו-פלסטיניים״
בית משפט צילום: שאטרסטוק
מאמציו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ לגרש מארה״ב פעילים פרו-פלסטיניים שהשתתפו בהפגנות בקמפוסים, חלקן הידרדרו לאלימות, ואיומים כלפי סטודנטים ומרצים יהודים וישראלים ממשיכים להיתקל בקשיים. הערב (ג’) קבע שופט פדרלי כי ניסיונות אלו מנוגדים לחוקה.
השופט המחוזי בבוסטון, וויליאם יאנג, ותיק במערכת שמונה עוד בשנות ה-80 על-ידי הנשיא הרפובליקני רונלד רייגן - קיבל את עמדת הארגונים האוניברסיטאיים שהגישו עתירה בנושא, וקבע כי מדיניות הממשל, שאותה הגדירו כ״גירוש אידאולוגי״, פוגעת בתיקון הראשון לחוקה המבטיח חופש ביטוי.
בהחלטתו כתב יאנג כי נציגים רשמיים במחלקת המדינה ובמשרד לביטחון המולדת ״ניצלו לרעה את סמכויותיהם כדי לפגוע בפעילים פרו-פלסטיניים שאינם אזרחי ארה״ב, וליזום את גירושם בשל מימוש חופש הביטוי הפוליטי שלהם”. עוד הוסיף כי המטרה הייתה ״לזרוע פחד בקרב פעילים נוספים, תוך דיכוי יזום ויעיל של ביטויים פרו-פלסטיניים חוקיים ושלילה מכוונת של חופש הביטוי״.
בשלב זה פרסם השופט את הערכתו בלבד, והחלטה על הצעדים המעשיים תינתן בהמשך. עורכי הדין מטעם העותרים ביקשו ממנו לאסור על הממשל להמשיך באיומים במעצרים ובגירוש פעילים בעתיד.
בדיון הציגו עורכי הדין עדויות שלטענתם מוכיחות כי הממשל פתח בקמפיין מתואם נגד סטודנטים וחוקרים שהביעו ביקורת על ישראל או תמיכה בפלסטינים. ״מאז ימי מקארתי, לא הוטלה על מהגרים רדיפה כה אינטנסיבית רק משום שמימשו את זכותם החוקית לחופש ביטוי פוליטי״, אמרה ראמיה קרישנאן, בכירה ב-Knight First Amendment Institute. לדבריה, ״מדובר במדיניות שמטילה צל כבד על הקהילות האוניברסיטאיות ומהווה קריאת תיגר על התיקון הראשון לחוקה”.
מנגד, נציגי הממשל טענו כי מדובר באכיפה רגילה של חוקי ההגירה. ג’ון אמרסטרונג, בכיר בלשכה לעניינים קונסולריים במחלקת המדינה, העיד כי שלילת האשרות התבצעה בהתאם לחוקי הגירה ותיקים. עם זאת, הודה כי היה מעורב בשלילת הוויזות של פעילים פרו-פלסטיניים בולטים, בהם רומייסה אוזטורקנג ומחמוד חליל מהמנהיגים הבולטים של ההפגנות באוניברסיטת קולומביה, שהפך לסמל לאחר מעצרו. מאז, ביטל הממשל את אשרות השהייה של מאות סטודנטים וחוקרים, וחלקם אף נעצרו.
