וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
חמינאי חזר בו: ההבטחה הסודית לנשיא איראן התרסקה בניו יורק
הנשיא האיראני המריא לעצרת האו״ם עם אור ירוק חשאי לפתיחת מגעים מול וושינגטון, אך בזמן הטיסה שידר חמינאי נאום אש ששלל שיחות. הפגישה במנהטן חשפה משטר משותק ומסוכסך
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן לצד בכירים במשמרות המהפכה צילום: Erfan Kouchari / Tasnim News
נשיא איראן מסעוד פזשכיאן יצא בשבוע שעבר לניו יורק כשהוא מצויד בברכתו החשאית של המנהיג העליון עלי חמינאי לפתוח בצינורות שקטים עם האמריקנים, בניסיון למנוע את חזרת סנקציות האו״ם. לפי מקורביו, חמינאי קבע כי שיחות ישירות אך חשאיות יהיו מותרות אם הן יבלמו את המהלך.
אלא שבזמן שמטוס הנשיא חצה את האוקיינוס האטלנטי, נשא חמינאי נאום לוחמני בטלוויזיה האיראנית והכריז כי כל מגע עם וושינגטון פסול לחלוטין. המהפך הותיר את פזשכיאן ושר החוץ עבאס עראג׳י המומים כשהגיעו לעצרת האו״ם.
ביום שישי האחרון, לאחר שמועצת הביטחון דחתה יוזמות רוסיה וסין למנוע את הסנאפבק, כינסו השניים קבוצת אקדמאים ואנשי מקצוע איראנים במלון יוקרתי במנהטן. עראג׳י הודה בגלוי לפני תחילת הפגישה כי “הדרך היחידה לעצור את הסנאפבק היא שיחות ישירות, אבל אסור לנו לנהל אותן”.
על פי הדיווח בערוץ 'איראן אינטרנשיונל'. בפגישה נחשפו גם תנאי הממשל האמריקני לשיחות ישירות, שהועברו באמצעות שליחו של הנשיא דונלד טראמפ, סטיב ויטקוף: ניהול מו״מ פומבי מול מצלמות, חשיפת מיקום 400 ק״ג אורניום מועשר ומתן גישה מלאה לפקחי הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית. חמינאי אמנם סירב לשיחות פומביות, אך הסכים תחילה למו״מ חשאי – עד שחזר בו מול המצלמות.
בפגישה במנהטן דיבר האקדמאי חושנג אמירהמאדי במשך רוב הזמן והזהיר כי איראן ניצבת בפני ברירה חדה: כניעה או נשק גרעיני. לטענתו, בעייתה של וושינגטון אינה הגרעין אלא עצם עוצמתה האזורית של איראן, ולכן על טהרן להשקיע בטילים ובגרעין. פזפשכיאן עצמו ציטט את הדברים בעקיפין עם שובו לטהרן.
טריטה פארסי, לעומתו, טען כי הסנקציות האמריקניות הן הבעיה המרכזית ולא האו״ם, והוסיף שסין תמשיך לקנות נפט גם תחת ההגבלות. לדבריו, דיאלוג ישיר עם וושינגטון הוא הדרך היחידה למנוע הסלמה ולחסום את ניצול הבידוד האיראני בידי ישראל.
ולאור המחלוקת, המערכת האיראנית נראתה כמי שנקרעת מבפנים: נשיא מתון ושר חוץ פרגמטי שנדחקים למבוי סתום, מול מנהיג עליון שמשנה עמדות בן לילה. מסע פזפשכיאן שנועד להציג פרגמטיות הפך לסמל לשיתוק, לאי־בהירות ולהנהגה שמתקשה להכריע בין עימות להסדרה.
