וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
"נאלצים להסתיר את זהותם": הפחד והבידוד של יהודי גרמניה מאז ה-7 באוקטובר
מחקר חדש מגלה כי מתקפת חמאס על ישראל ב-7 באוקטובר 2023 השפיעה באופן משמעותי על חיי היומיום של יהודים וישראלים בגרמניה. מחברי הדו"ח קוראים להגנה רבה יותר מפני אפליה
גרמניה צילום: Pixabay
"אי אפשר ללכת בשכונה שלנו בלי להיתקל בגרפיטי אנטישמי", אומרת אישה יהודייה המתגוררת בברלין, שמבקשת להישאר בעילום שם. עבורה, אנטישמיות הפכה לחלק מחיי היומיום מאז ה-7 באוקטובר 2023, כאשר חמאס פלש לישראל וטבח ב-1,200 בני אדם וחטף 251 בני אדם.
סיפורה הוא אחד מרבים שנמצאו במחקר חדש שפרסם תאגיד השידור הגרמני DW על השפעת פיגועי חמאס בישראל ב-7 באוקטובר על קהילות יהודיות וישראליות בגרמניה. יהודים תיארו את חיי היומיום ואת הבעיות הפסיכולוגיות שנגרמו כתוצאה מכך, כגון דיכאון, נדודי שינה, חרדה והתקפי פאניקה. המחקר מצייר תמונה קודרת של החיים היהודיים בגרמניה שנתיים לאחר פיגועי ה-7 באוקטובר.
המחקר מגלה כי יהודים מתמודדים עם נידוי, איומים ופחדים בחיי היומיום. המרואיינים מתארים כיצד הם חווים נסיעה בתחבורה ציבורית מקומית, יציאה לעבודתם, לימודים ואוניברסיטה או ביקור אצל רופאים, כאשר אדם שעובד במקצוע הרפואה אף הזכיר את המלחמה בעזה כגורם משפיע בריאותית. רבים מהמקרים הללו הותירו יהודים בתחושה של בידוד חברתי.
הסקר גילה כי יהודים וישראלים חשים חוסר אמפתיה בגרמניה מצד חברים לא יהודים. שכנים גילו אמפתיה מועטה לסבלם של יהודים, כך עולה מהדו"ח. יותר ויותר מוסדות יהודיים נמצאים כעת תחת הגנה משטרתית. המחקר שפורסם לאחרונה בחן את ההשלכות של אירועים אנטישמיים אלה. הוא מצא כי במקרים רבים, היהודים חשו צורך להסתיר את זהותם היהודית או לבודד את עצמם.
המחקר נכתב על ידי הפסיכולוגית הברלינאית מרינה צ'רנובסקי, העומדת בראש מרכז הכשירות לחינוך ומחקר ביקורתי כלפי אנטישמיות, ופרידריקה לורנץ-סיני, פרופסורית למחקר עבודה סוציאלית באוניברסיטת פוטסדם למדעים יישומיים.
זמן קצר לאחר הפיגועים בשנת 2023, צ'רנובסקי ולורנץ-סיני יצאו לחפש אנשים שמוכנים לדבר על חייהם, בציפייה למצוא כ-30 אנשים שונים. הם פרסמו מודעות במספר שפות (גרמנית, אנגלית, רוסית, עברית) בערים שונות בגרמניה וברשתות החברתיות.
להפתעתם, 111 נשים וגברים הצטרפו לראיונות ולדיונים הקבוצתיים של החוקרים. צ'רנובסקי ולורנץ-סיני מצאו כי משתתפי המחקר חוו את מתקפת ה-7 באוקטובר כ"עוצמתית", וראו בה נקודת מפנה היסטורית. הם הבחינו כי יהודים בגרמניה תפסו אחרים כ"נותנים לגיטימציה ומאדירים את האלימות הרצחנית של ה-7 באוקטובר".
המחקר מראה "עד כמה אנטישמיות משפיעה על חיי היומיום של יהודים", אמרה נציבת המאבק באפליה הפדרלית העצמאית של גרמניה, פרדה אטמן, כאשר הסקר הוצג בברלין. יהודים "נעלבים, מאוימים, מופלים לרעה ונמצאים בכוננות מתמדת", הוסיפה אטמן. הסוכנות שלה למאבק באפליה סייעה במימון המחקר.
נשיא המועצה המרכזית של יהודי גרמניה, יוזף שוסטר, אמר כי המחקר צייר "תמונה מדכאת", אם כי כזו "שאינה מפתיעה כלל את היהודים". הוא אמר כי הוא תיעד מקרים יומיומיים של אנטישמיות שהיוו "הסלמה דרמטית". שוסטר אמר כי יהודים מודרים יותר ויותר מהשתתפות מלאה בחברה וחשו מחויבים "להסתיר את זהותם" להגנתם האישית.
בינתיים, צ'רנובסקי ולורנץ-סיני רוצים להמשיך את עבודתם על הסקר. הדו"ח הסופי, שצפוי להתפרסם בשנת 2026, יתמקד בחוויות ובדאגות של ילדים ובני נוער ובסיכויי העתיד של קהילות יהודיות וישראליות בגרמניה.
