וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
כך פעלה רשת ישראלית לקידום רזא פהלווי ולהשפעה על דעת הקהל באיראן
רשת של חשבונות מזויפים, הפעלת בינה מלאכותית ותזמון עם תקיפות צה"ל. תחקיר חושף מבצע השפעה מישראל שנועד לקדם את דמותו של יורש העצר רזא פהלווי באיראן ולהחזיר את שושלת המלוכה
רזא פהלווי, בנו של השאה האיראני צילום: באדיבות המצלם
ביום התקיפה הישראלית על כלא אווין בטהראן, החלו ברשת X להופיע ציוצים על פיצוצים באזור, עוד לפני שפורסם דבר בתקשורת האיראנית. אחד החשבונות אף הפיץ סרטון מהזירה, שהתברר מאוחר יותר כמזויף. המהירות, התזמון והתיאום בין החשבונות הביאו את חוקרי מכון סיטיזן לאב לקבוע: מדובר ברשת מתוזמנת ומתוחכמת, המופעלת ככל הנראה מישראל, ושפועלת בשפה הפרסית בניסיון להשפיע על הציבור האיראני מבפנים. כך חושף תחקיר 'דה מרקר'.
המבצע כלל הפצה של סרטוני פייק, זיופי ידיעות עיתונאיות, קריאות אזרחיות מזויפות להסתערות על הכלא, והצגה של מנהיג איראן עלי חמינאי בדמות אדולף היטלר. ברשת הופצו גם תכנים שנועדו לעורר פאניקה, ובהם קריאות למשיכת כספים מהבנקים או תיאורים של "טהראן חסרת הגנות".
מהלכים אלה משתלבים במאבק רחב ובלתי פוסק שמנהלת ישראל נגד משטר האייתוללות – מאבק שנחשב לקונצנזוס לאומי, ביטחוני ומדיני. לצד הפעילות הצבאית, זירה נוספת היא הזירה התודעתית, שמיועדת לערער את יציבות המשטר ולהגביר את הלחץ מבית.
אלא שבמקרה זה, לצד הפעילות הכללית, מצביעים תחקירים גם על קמפיין ממוקד שהופעל מישראל לקידום דמותו של רזא פהלווי – בנו של השאה האיראני האחרון – כאלטרנטיבה שלטונית אפשרית. לפי מקורות המעורבים בפרטים, הקמפיין הופעל על ידי גוף פרטי ישראלי שנהנה מתקצוב ממשלתי עקיף, וגייס דוברי פרסית ליצירת דמויות מזויפות ברשתות החברתיות, שתפקידן היה להדהד את מסריו של פהלווי.
פהלווי, בן 65, חי בארצות הברית מאז המהפכה ב־1979, והוכתר פעמיים כיורש העצר. תחילה בילדותו על ידי אביו, ופעם נוספת בידי גולים לאחר מותו של השאה. אף שהוא מצהיר כי אינו חפץ בשלטון, תומכיו ממשיכים לקדם את רעיון השבת המלוכה.
מאחורי הקשר הפוליטי בין ישראל לבין פהלווי ניצבת שרת החדשנות גילה גמליאל, שבעת ביקורו של פהלווי בישראל שימשה כשרת המודיעין. גמליאל קיבלה את פניו בביקור רשמי ראשון בישראל, שבמהלכו אף נפגש עם ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו. במסיבת עיתונאים משותפת עם גמליאל, כשנשאל על התמיכה לה הוא זוכה מבני עמו, הציע פהלווי לבדוק ברשתות החברתיות: "אל תסתמכו על המילה שלי, חפשו בטוויטר ובאינסטגרם". אלא שכעת מתברר שחלק מאותן תגובות מקורן בישראל.
הקמפיין הפרו־פהלווי זכה לדחיפה בולטת בזמן מחאת החיג'אב באיראן ב־2022 ובמהלך הלחימה מול איראן בקיץ 2025. חוקרים זיהו מאות חשבונות שנפתחו במקביל, תוך שימוש בהאשטגים כמו KingRezaPahlavi#, הפצת סרטונים עתידניים המציגים את פהלווי צועד לצד נתניהו וגמליאל ברחובות טהראן, ושיתוף תכנים מהודרים על דמותו.
ד"ר רז צימט מהמכון למחקרי ביטחון לאומי סבור כי מדובר בקו פעולה לא אפקטיבי. "יש קהל מסוים שהולך אחריו", הוא אומר, "אבל הרוב באיראן לא שואף לחידוש המונרכיה. התמיכה קיימת – אך היא מוגבלת". לטענתו, ההתייצבות הגלויה לצדו של פהלווי עלולה לחזק את הנרטיב של המשטר האיראני על ניסיון מערבי להחזיר את ימי המלוכה, שהאיראנים ראו בו שלטון מושחת ורודני.
צימט מדגיש: "אם כבר מקיימים קשר עם גורם באופוזיציה האיראנית – לא ברור מדוע לעשות זאת באופן פומבי כל כך. זה אולי משרת הישגים תדמיתיים בארץ, אבל לא בהכרח מקדם את היעדים מול איראן עצמה".
במקביל, חוקרי סיטיזן לאב מצאו גם רשת נפרדת של חשבונות מזויפים שפעלה לעורר תסיסה באיראן בזמן אמת – כולל הפצת ידיעות מזויפות, סרטוני דיפ פייק של זמרים איראניים, וסרטונים שתיעדו לכאורה הפגנות וצעקות "מוות לדיקטטור" בשכונות מגורים. במקרים מסוימים, ניתוח מעמיק חשף שמדובר בלולאות חוזרות של וידאו עם פסי קול ערוכים.
מטעמם של פהלווי וגמליאל לא נמסרה תגובה.
