וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
מתווה טראמפ: שאלת הפירוז בעזה נותרה המעורפלת ביותר
בישראל מדגישים שמדיניות סיכול האיומים לא תשתנה גם אם ייפרס כוח בינלאומי ברצועה | "כפי שחיסלנו את צבא סוריה מבלי לבקש רשות כך ננהג בעזה" | היעד: למנוע שיקום ויצירת יכולות טרור חדשות
פעילות כוחות צוות הקרב של חטיבת הנח״ל בצפון רצועת עזה צילום: דובר צה"ל
מרכיבים מרכזיים במתווה טראמפ לסיום המלחמה בעזה עדיין מעורפלים והבולט שבהם הוא מנגנון הפירוז שייכלל לאחר נסיגת צה”ל.
על פי עקרונות המתווה, שפורסמו מחדש על ידי טראמפ, אחרי שחרור החטופים תיסוג ישראל לקו הצהוב חזרה למעשה למצב שהיה טרם תחילת מבצע ״מרכבות גדעון א׳״. בהמשך, עם קבלת הניהול בידי כוח בינלאומי, תבוצע נסיגה נוספת של צה״ל עד למרחב החיץ (הפרימטר), כך שהחלק הגדול של רצועת עזה ייכנס להחזקת הכוח הזה אך שאלת הרכב הכוח והסמכויות המדויקות שלו עדיין פתוחה.
השאלה המעשית והעקרונית שמעסיקה רבים היא מי יסכל איומים מתעוררים מעזה כאשר צה״ל כבר לא ישלוט בשטח. הניסיון הישראלי מראה כי הפקדת משימות ביטחוניות לגורמים חיצוניים אינה תמיד מניבה תוצאות: דוגמאות מהעבר מלמדות כי כוחות בינלאומיים או משטרים אזוריים לא תמיד הצליחו למנוע פעילות טרור או לייצב מצבים בטווח הארוך.
בישראל מדגישים כי הלקח המרכזי מ-7 באוקטובר הוא הצורך למנוע מהיריבים לפתח יכולות התקפיות לא להסתמך על קריאת כוונותיהם בלבד. גורם מדיני הבהיר כי פרטי המתווה טרם סוכמו וכי סוגיית הפירוז תהיה נושא מו״מ מרכזי, אך הוסיף כי הממשלה מצפה שתהיה אפשרות להתערב אם הכוח הבינלאומי יכשל במניעת איומים. במילים אחרות: יש רצון להסדר שבו אם הכוח הזמני ימלא את תפקידו זה טוב; ואם לא ישראל תמשיך לפעול כדי לסכל איומים.
הגורם ציין עוד כי מרבית תשתיות הטרור של חמאס, לטענתו, כבר הושמדו, וכי המטרה העתידית תהיה למנוע בנייה מחודשת של יכולות אלה ולחסום הגעת תחמושת מבחוץ פעולות שבישראל מצפים לשמור עליהן ולפקח על יישומן.
