אסף רוזנצוייג: ממשל טראמפ פרסם את מסמך אסטרטגיית הביטחון הלאומי השנתי שלו. בין השאר קובע המסמך כי המזרח התיכון כבר אינו מהווה את ליבת אסטרטגיית הביטחון של ארה"ב, בין השאר בשל הדומיננטיות האנרגטית של ארה"ב והתקדמות תהליך השלום באזור
המרד השקט: פלסטינים בעזה מבהירים לחמאס - "קבלו את העסקה!''
פלסטינים עייפים אומרים שתוכנית השלום של הנשיא טראמפ אינה מושלמת, אך הפסקת הלחימה חשובה יותר. חלק מתושבי עזה מביעים רצון שחמאס יקבל את תוכנית השלום של הנשיא טראמפ לסיום הלחימה
עזתים חסרי בית צילום: Abed Rahim Khatib/Flash90
עלאא חליל, פלסטינית בת 49 המתגוררת במחנה אוהלים בעזה, אינה אוהבת את תנאי תוכנית השלום של הנשיא טראמפ. אבל היא אף פחות אוהבת את המלחמה. חליל, אם לשישה ילדים שנאלצה להימלט מביתה בעיר עזה בגלל הלחימה, אומרת שהיא נסערת מכך שלתוכניתו של טראמפ אין לוח זמנים לנסיגה ישראלית מהרצועה, ואין ערובה לכך שהלחימה של ישראל נגד ארגון הטרור ייפסק לתמיד.
"במובנים רבים זה לא לטובת הפלסטינים", אמרה בראיון ל'וול סטריט ג'ורנל'. למרות זאת, היא אמרה שהיא מקווה שחמאס יקבל זאת "כדי ששפיכות הדמים תיפסק".
בעייתי להכליל את דעת הקהל בעזה. אין סקרי דעת קהל אמינים. אבל לפחות 12 עזתים ששוחחו עם ה'וול סטריט ג'ורנל' חזרו על מסר עקבי: "חמאס צריך לקבל את העסקה בתיווך ארה"ב", למרות שמבחינתם יש חסרונות.
חליל, אמרה שתמכה בחמאס לפני המלחמה. בעלה עבד במשרד האוצר של ממשלת חמאס. הוא נעצר על ידי ישראל בתחילת הלחימה, אך התנהלות חמאס במהלך המלחמה הובילה אותה להטיל ספק בקבלת ההחלטות ובהנהגה של הארגון.
היא אומרת שלתקיפה של חמאס לא הייתה מטרה ברורה. והיא מאשימה את הארגון בכך שלא הצליח לתת ביטחון לעזתים ולאגור מזון ותרופות. כעת, כשהיא עקורה בפעם השנייה, ובעלה עדיין במעצר, היא כועסת על כך שחמאס עושה עניין מפירוק הנשק, כאשר "כלי הנשק שלו הוכחו לאורך המלחמה כלא יעילים בעצירת ההתקדמות הישראלית".
"אני לא מרגישה שהסבל שלנו חשוב להם", אמרה חליל. "אני מאוד נסערת מההצהרות שלהם".
אמאן בדה, שילדה תינוק פג לפני כמה ימים, אמרה שהיא רוצה שחמאס ייכנע: "מבחינתי, כל דבר שמסיים את המלחמה הוא טוב", אמרה ל'וול סטריט ג'ורנל'. "לא אכפת לי מהנשק של חמאס, ממנהיגיו, מגורלם או מהחטופים. בעלי, בני ואני - אנחנו אלה שמשלמים את המחיר".
בדה, בת 31, מספרת כי בנה מאושפז כעת בטיפול נמרץ בבית החולים אל-אקצא, בעיר דיר אל-בלח שבמרכז עזה. היא גרה בקרבת מקום בבניין שהופצץ עם משפחתה המורחבת. חדר האמבטיה, היא אומרת, הוא אוהל ברחוב עם חולדות וחרקים.
היא אמרה שהיא תוהה מה חמאס חשב שיקרה כשהוא פתח במתקפה ב-2023, מדוע הוא לא התכונן ומה לדעתו ניתן להשיג מלחימה נוספת. היא לא סומכת על ישראל, והעסקה של טראמפ אינה מושלמת, אך לדבריה, היא כן תקבל את הדברים שהיא צריכה - הפסקת אש, מזון ושיקום. "למה אנחנו מחכים?" היא אמרה. "בסופו של דבר, אנחנו סובלים".
אפילו כאשר תושבי עזה שנמצאים מחוץ לקו האש, חיים בתנאי מחיה קשים. רוזיאן חוויילה, בת 29, עקורה מעזה וכעת בדיר אל-בלח, גרה באוהל על אדמה שמשפחתה צריכה לשכור.
חוואילה אומרת ל'וול סטריט ג'ורנל', כי מעט מאוד אנשים שהיא מכירה מתנגדים לתוכנית של טראמפ, היא אמרה. כולם רוצים לפחות להיות מסוגלים להקים אוהל מול בתיהם הישנים. "פירוק חמאס מנשקו הוא הדבר האחרון שעולה לי בראש", אמרה. "אני רוצה שהמלחמה הזו תיפסק - בכל מחיר".
רים סלאחה, בת 40, נמלטה מעזה לפני כשבוע עם התגברות הקרבות שם, וכעת היא מתגוררת עם שבעת ילדיה, בחאן יונס שבדרום. הם נמלטו ברגל - הליכה של 14 שעות - ולא יכלו להביא את חפציהם, ולכן בעלה נשאר מאחור.
לפני המלחמה, חייהם היו טובים, היא אמרה. בעלה עבד בישראל, והיה להם כסף לקנות את מה שהם צריכים. מאז היא מכרה את הזהב שלה כדי להתקיים. "התנאים כעת נוראיים", אמרה. היא מודאגת מהשנים שילדיה בילו מחוץ לבית הספר, ומכך שהם לומדים טרמינולוגיה של מלחמה.
"אני יודעת שיש הרבה דרישות לא הוגנות, אבל כל מה שאני רוצה זה סוף למלחמה, בנייה מחדש ושילדיי יחזרו לבית הספר", אמרה. "כל מה שאנחנו רוצים זה ביטחון".
