איתי בלומנטל: דיוחנו הערב: ישראל צפויה להגיב על שיגור רחפן הנפץ של חיזבאללה שפגע הלילה בכלי הנדסי של צה"ל סמוך לרכס עלי טאהר ברצועת הביטחון הישראלית בדרום לבנון. בשעות האחרונות, בצה"ל מקיימים הערכות מצב, והכינו מספר אפשרויות תגובה: מתקיפה מהאוויר ועד פעולות ממוקדות- למשל נגד המחבלים ברכס עלי טאהר- שיועברו לאישור הדרג המדיני. המנגון האמריקני יעודכן. אחת האפשרויות היא לבצע פעולות שנדחו בתקופה האחרונה, פעולות שנחשבות "לרגישות", בעקבות דרישה של ממשל טראמפ שלא להסית קשב לזירה הלבנונית כל עוד ארה"ב היתה עסוקה בהסלמה מול איראן. גורם ישראלי אומר לנו הערב שלישראל זכות להגיב על פגיעת הרחפן הלילה, גם במסגרת ההסכם שנחתם עם ממשלת לבנון, הסכם שמאפשר לצה"ל לפעול נגד חיזבאללה במקרה שיפר את הפסקת האש.
ערב המינוי: המפגש התמוה של ראש השב"כ המיועד עם איש השירות שיעמוד לדין
לפי מקור המעורה בפרטים, זיני ביקש להבין את מניעיו של החשוד, וידע שמרגע כניסתו לתפקיד לא יוכל ליצור קשר עמו. השב״כ העביר מידע על הקשר הזה לוועדת גרוניס, אך הוועדה לא התייחסה אליו בעת אישור המינוי
ראש השב״כ, דוד זיני, נפגש לקראת מינויו עם א’, איש מילואים בשירות, שנעצר בחשד להעברת מידע סודי לשר עמיחי שיקלי ולעיתונאים השב״כ אף העביר לוועדת גרוניס, שבחנה את המינוי, מידע לפיו זיני ביקש ליצור קשר עם א’. היום (חמישי) הודיעה המחלקה לחקירות שוטרים על כוונתה להעמיד את א’ לדין כפוף לשימוע, וציינה: ״מהחקירה עולה כי המעשים המיוחסים לחשוד גרמו נזק מודיעיני ופגיעה בביטחון המדינה”.
זיני נפגש עם א’ לאחר שהוכרז כמועמד לראשות השב״כ. לפי גורם המעורה בפרטים, הוא ביקש לברר מדוע מי שמילא תפקיד בכיר בשירות ושעברו נקי, העביר מידע לגורמים חיצוניים, שכן ידע שמרגע כניסתו לתפקיד לא יוכל ליצור קשר עם החשוד.
מידע מודיעיני על קשר זה הגיע לשב״כ ערב מינויו, והועבר ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה. אחר כך נמסר לוועדה למינוי בכירים בראשות נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס. בהחלטת הוועדה שהכשירה את המינוי לא הוזכר מידע זה, ולא ברור אם זיני נשאל לגביו.
לפי החשד, א’ מסר מסמכים פנימיים של השב״כ, בהם עלה כי נערכה בדיקה בנוגע ל״חדירת כהניזם״ למשטרה, וכן מסמכים מהימים שלפני טבח 7 באוקטובר, שלדעתו סתרו את מסקנות התחקיר של השב״כ בעניין האירוע. נציגת המחלקה לחקירות שוטרים ציינה בדיון: ״לא מדובר בתיק של ׳הדלפה׳, אלא במעשה שבו אדם ששירת שנים רבות בשירות, והיה בעל אמון מלא בתפקידו, העביר חומרים סודיים לגורמים לא מורשים״.
בהחלטת ועדת גרוניס לאשר את מינויו של זיני צוין כי נבחן מידע שהגיע לחטיבה היהודית בשב״כ לגבי בנו של המועמד. ״לפני הוועדה עלה עניין קונקרטי בקשר לבן של האלוף זיני ואדם נוסף שהוא מכיר״, נכתב. ״לא נמצא כי מדובר בעניין של היעדר טוהר המידות של זיני עצמו. על כל מי שימונה לראש השירות, במקרה שבו יתברר מידע אודות בני משפחה, יהיה עליו להימנע מטיפול בנושא, ועל כן אחרים בשירות יטפלו בו”.
שב״כ סירב להגיב לדברים, והשופט בדימוס גרוניס ביקש שלא להתייחס. עורך הדין קורב, המייצג את א’: ״מרשנו, ששירת במסירות בשב״כ עשרות שנים ותרם לביטחון המדינה, העביר מידע בעל חשיבות ציבורית במטרה להביאו לידיעת הציבור, תוך הקפדה שלא להעביר מידע סודי או פוגע בביטחון המדינה. אנו מאמינים שטענותינו יישמעו בהליך השימוע, ומעבר לכך אין לנו להוסיף״.
