וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
שיתוף פעולה חוצה מפלגות: החוק לעשיית דין בנוח'בות
טיוטות כתבי האישום נגד מחבלי הנוח'בה מוכנות, והצעת חוק משותפת לקואליציה ולאופוזיציה תקודם במהירות - כדי לאפשר מיצוי דין מהיר ויעיל עם השפלים שברוצחים
מחבלי חמאס בכלא שאמורים להשתחרר צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
בהודעה משותפת שפורסמה היום (חמישי), הודיעו סגן ראש הממשלה ושר המשפטים יריב לוין, יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט ח"כ שמחה רוטמן וח"כ יוליה מלינובסקי (ישראל ביתנו), על התקדמות משמעותית במאמץ להביא לדין את מחבלי הנוח'בה שהשתתפו בטבח ב-7 באוקטובר.
מיד לאחר מתקפת הטרור, הוקם צוות חקירה מיוחד מטעם פרקליטות המדינה, המשטרה והשב"כ. הצוות ביצע עבודת תיעוד ואיסוף ראיות בהיקפים חסרי תקדים - אלפי שעות וידאו, אלפי עדויות וראיות שנאספו לגבי המעורבים. על בסיס החומר, גובשו תיקי חקירה וטיוטות כתבי אישום, לצד הכנת מסלולים משפטיים אפשריים לקראת ההעמדה לדין.
במקביל, התקיימו בוועדת החוקה דיוני מעקב, ובמהלכם עלה הצורך לערוך תיקוני חקיקה שיאפשרו הליך יעיל וכולל נוכח מספרם הרב של המחבלים.
כעת, עם שובם לישראל של החטופים החיים, הוחלט על קידום מהיר של הצעת חוק חדשה. לראשונה, מדובר בהצעת חוק משותפת לקואליציה ולאופוזיציה, אשר כבר החלה להידון בוועדה ותובא לקריאה ראשונה בהקדם.
לצד ההסכמות הפוליטיות הרחבות, הייעוץ המשפטי לממשלה הסתייג מן ההצעה, באומרו שהיא עלולה לפגוע בלגיטימציה הבינלאומית של ישראל ובאינטרסים דיפלומטיים רחבים. למרות זאת, ועדת השרים לחקיקה החליטה במאי לתמוך בהצעה.
ההצעה קובעת כי המעשים שבוצעו בשבוע הראשון של המלחמה ייחשבו לעבירות רצח עם, בהתאם לחוק מ-1950 (הנפרד מהחוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם). בין העבירות הנמנות: רצח, פגיעה גופנית או נפשית חמורה, וחטיפת ילדים עד גיל 16. העונש המרבי – מאסר עולם.
עוד כוללת ההצעה הקמת בית דין מיוחד, שבו יכהנו שופטים כשירים לעליון וכן משפטן זר שימונה על-ידי שרי המשפטים והחוץ. השופטים לא ייבחרו על ידי הוועדה לבחירת שופטים וככל הנראה ימונו ישירות על-ידי הממשלה. בבית הדין יהיו 15 שופטים, והוא ידון בהרכבים של שלושה או חמישה. ערעורים יישמעו בפני ההרכב המלא.
הצעת החוק מתירה לבית הדין לסטות מדיני הראיות ומסדרי הדין המקובלים, תוך דגש על הגנה על נפגעי עבירה, הקלה בניהול הליכים מרובי נאשמים, צמצום הליכי ביניים, פומביות והנגשה. שר המשפטים יהיה רשאי לקבוע תקנות בעניין באישור ועדת החוקה.
מדובר בהרחבה משמעותית לעומת הקיים כיום בחוק לעשיית דין, בו סטייה מדיני הראיות דורשת נימוק פרטני. לפי ההצעה הנוכחית - יתאפשר קיצור וזירוז משמעותי של ההליך המשפטי, אף ללא חובת נימוק.
