וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
נתניהו היה בדרך לאבד שליטה - טראמפ לקח פיקוד
טראמפ העניק לנתניהו חבל הצלה בזירה הפוליטית בישראל ובכך סלל את הדרך להסכם הפסקת האש
טראמפ ונתניהו בבית הלבן צילום: הבית הלבן
במאמר שפורסם בניו יורק טיימס נכתב כי ההצלחה של הנשיא טראמפ בהובלת הפסקת האש בעזה לא נבעה רק מלחץ אמריקני על ישראל אלא גם מהבנה עמוקה של הצרכים הפוליטיים של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי הדיווח, טראמפ העניק לנתניהו מרחב פעולה פוליטי בתוך ישראל, מה שסייע לו להסכים לעסקה לשחרור החטופים ולסיום שלב הלחימה, גם מבלי לפרק לחלוטין את שלטון חמאס.
העיתון מציין כי במקביל למהלכים המדיניים התקיימו גם נסיבות אזוריות שהבשילו את הקרקע להסכם. חמאס ספג בשנה האחרונה פגיעות קשות, איבד את יכולת התמרון והאספקה, מנהיגיו חוסלו ותומכיו במדינות האזור נחלשו כתוצאה מהתקיפות הישראליות. בתוך עזה עצמה הארגון נתקל בקשיים הולכים וגוברים מול האוכלוסייה המקומית.
בישראל הלכה וגברה התחושה כי המערכה התארכה מעבר לנקודת התועלת. המעמד הבין לאומי של ישראל נפגע, התמיכה האמריקנית הדו מפלגתית נשחקה בשל מספרי ההרוגים הגבוהים בעזה, והעומס על הצבא הלך וגבר. תוכניתו של נתניהו להחזיק בשטחי הרצועה ולנקות שוב את הצפון חייבה שימוש מתמשך במשאבים עצומים והכבידה מאוד על המערכת הביטחונית.
התקיפה הישראלית נגד בכירי חמאס בדוחה שבקטאר יצרה הזדמנות מדינית. ברחבי העולם המוסלמי גבר הזעם הציבורי, ומנהיגי האזור, שחלקם רצו לראות את חמאס מתפרק, חששו להיראות כתומכים בישראל מחשש לביקורת פנימית. הפגיעה הישירה בדוחה הפכה את המלחמה לבעיה פוליטית גם עבורם, והם פנו לטראמפ כדי שיתערב.
לדברי הניו יורק טיימס, טראמפ בחר להעניק לנתניהו תמיכה גלויה והעדיף לא להציב אולטימטומים. הוא לא התנגד לעצירת הסיוע ההומניטרי במרץ ולא דרש צעדים דרמטיים מול ישראל גם כאשר גברו האזהרות על רעב ברצועה. המסר לנתניהו היה ברור: הבית הלבן עומד לצדו.
ההערכה בישראל הייתה כי נתניהו לא יוכל להסכים לעסקה בלי חיסול מוחלט של חמאס מחשש ללחצים פוליטיים פנימיים. בפועל, טראמפ העניק לו לגיטימציה ציבורית ובכך איפשר לו לאשר את העסקה שכללה את שחרור החטופים והפסקת האש גם במחיר הישרדות זמנית של חמאס.
העיתון מזכיר כי כבר ביוני נראו סימנים מוקדמים למעורבותו הישירה של טראמפ. הוא פרסם ברשת החברתית שלו פוסט שבו כינה את תיקי השחיתות של נתניהו רדיפה פוליטית וקרא לבטל את המשפטים. לאחר מכן הופיע שגריר ארצות הברית בישראל מייק האקבי באחד מדיוני המשפט, מחווה חריגה של תמיכה.
אחרי ההסכם השתתפו שליחו של טראמפ סטיב ויטקוף וחתנו ג'ארד קושנר בישיבת הממשלה, ישבו לצד נתניהו והשפיעו בגלוי על הדיון. בהמשך הופיעו בעצרת בכיכר החטופים בתל אביב ושיבחו את נתניהו למרות קריאות הבוז מהקהל. טראמפ עצמו נאם בכנסת וקרא לנשיא המדינה יצחק הרצוג לשקול חנינה לנתניהו – ביטוי נוסף לעומק המעורבות האישית.
המאמר מסכם כי זהו הגורם המרכזי להצלחת טראמפ בעסקה: לא איום מדיני אלא התערבות ישירה בזירה הפוליטית בישראל. עם זאת, ההסכם עלול להביא עמו חוסר יציבות. כדי לשמר את הסכמת מדינות ערב להפסקת האש תידרש ישראל להפגין איפוק מול ניסיונות חמאס להפר את ההבנות. ואכן, ימים ספורים לאחר ההכרזה נרשם ירי לעבר אזור הנסיגה והצבא האמריקני הזהיר את חמאס.
נתניהו צפוי להתמודד בבחירות הקרובות עם ביקורת על כך שהותיר את חמאס קיים. טראמפ מצדו עלול למצוא את עצמו מעורב עוד יותר בפוליטיקה הישראלית, כאשר יגן על נתניהו מול יריביו וינסה למנוע את קריסת ההסכם.
כך נוצר מצב של שלום רגיש. טראמפ קשר את ארצות הברית לנתיב הפוליטי של נתניהו, והעתיד של ההסכם ושל היחסים בין שתי המדינות תלוי במידה רבה ביכולת של שני המנהיגים לנווט את התקופה הבאה.
