שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
נחשף: הדרך של סין להשיג דריסת רגל ברצועת עזה
מסמך של האו"ם חושף את נוכחותה הכלכלית של סין בעזה, דרך השתתפות במכרזים וחברות המשתמשות בתוצרתה • סובסידיות ממשלתיות ושיתופי פעולה עם מצרים מעניקים לה יתרון • בין הגורמים המקומיים המעורבים: איש העסקים איברהים אל-אורגני, המקורב לבנו של הנשיא א-סיסי
ההרס בצפון רצועת עזה צילום: Khalil Kahlout/Flash90
בסוגיית היום שאחרי ברצועת עזה עוסקות מדינות רבות, בהובלת ארצות הברית. בין השחקניות המרכזיות בולטות קטאר וטורקיה, השואפות לקחת חלק משמעותי בניהול הרצועה וליהנות מאינטרסים כלכליים ומדיניים. מסמכים של האו"ם שהגיעו לידי גלובס מגלים מעורבות כלכלית משמעותית של סין.
בעוד שבחוץ סין שומרת על שתיקה לגבי עזה, בייג’ינג מצליחה להרוויח מהכנסות רבות בשיקום הרצועה, שמוערך בין 50-70 מיליארד דולר. ההתחלה הייתה במכרז של משרד שירותי הפרויקטים של האו"ם (UNOPS) באפריל האחרון למבנים יבילים, שבו זכתה חברה סינית עם הצעה נמוכה משמעותית מזו של המתחרים. הזוכה, חברת ״הייקה״ מצ’ינגדאו, מתמחה במוצרי קירור, אך הוציאה לפועל את ההצעה למבנים יבילים הכוללים חדר מגורים, חדר שינה וחדר רחצה.
עם תום המלחמה, תהליך השיקום צובר תאוצה. סוכנות הפיתוח של האו״ם (UNDP) קיימה לאחרונה מכרז נוסף ל־45 אלף מבנים יבילים למגורים, שהשתתפו בו חברות ממגוון מדינות - איטליה, בריטניה, סומליה, ירדן וערב הסעודית. הפערים בין ההצעות היו משמעותיים: ההצעה הנמוכה ביותר הייתה של חברה פלסטינית, ״ריטאז’״, על סך 152 מיליון דולר, בעוד הצעות אחרות עמדו על מאות מיליוני דולרים, ביניהן ״מזמוריה״ הישראלית (235 מיליון דולר), ״דורצ׳ה״ הטורקית (257 מיליון דולר), DP וורלד האמירתית (406 מיליון דולר) ו־FTR האמריקאית (507 מיליון דולר).
מתוך 12 ההצעות הנמוכות ביותר זכו תשע חברות פלסטיניות, שתי מצריות וחברה סינית נדונג ווייצ’אנג. גורם המעורה במכרז מספר כי כל החברות, בין אם פלסטיניות ובין אם מצריות, משתמשות בסחורה סינית.
המעורבות הסינית באה לצד עמדתה העוינת כלפי ישראל במהלך מלחמת חרבות ברזל. כך למשל, ענקית הספנות הסינית ״קוסקו” לא נעתרה לדרישות המורדים החות’ים לפקוד את נמלי ישראל, ובמקביל הייתה יעד ליותר מ-90% מיצוא הנפט האיראני בזמן שממשל טראמפ נאבק באיראן.
יתרונה של סין במכרזים נובע מסובסידיות ממשלתיות משמעותיות: ממשלת סין מסבסדת 100% מעלויות הלוגיסטיקה עד 2027, ומעניקה 40% הנחה מעלות הסחורה המיוצאת. בנוסף, המדינה מספקת תמריצים למכסים ביעד היצוא.
שרשרת העבודה הסינית משלבת שילוח מוצרים מפורקים למצרים, שם מורכבים מחדש, ומספקת גם מוצרים חיוניים אחרים לרצועה דרך אל-עריש, תוך שימוש בגורמים מקומיים בעלי השפעה. בין השאר, חברות מצריות כמו ״אבנה סיני״, בבעלות איברהים אל-אורגני, מסייעות בהעברת המוצרים ובקידום השיקום, תוך קשר הדוק עם הצבא והממשל המצרי.
כך, שלביו הראשונים של שיקום רצועת עזה ממחישים כיצד ישראל מפסידה הכנסות ופיקוח, בעוד סין מרוויחה רבות, במקביל לשיתוף פעולה עם משטר א-סיסי, שהשפעתו באה לידי ביטוי גם בהשקעות צבאיות וכלכליות במצרים.
