הגאון שידע את כל התורה ומקום ציונו באלעד הפך למקום מסוגל

 ביום רביעי הקרוב ז' מרחשוון תשפ"ו יום שבו מתחילים לומר גבורות גשמים, יציינו שנתיים להסתלקותו של הגאון המופלא עבד ה' אמיתי בכל מאודו ונפשו הצדיק רבי שלמה אסולין זצ"ל אשר נלב"ע בחטף מתוך יסורים קשים ומרים בשנת הנ"ח לחייו - ונ"ח מצא ח"ן בעיני ה'.

כבר התפרסם שמו ברבים לאחר פטירתו כבקי בכל חדרי התורה, בבלי ירושלמי, תוספתא וספרי, מכילתא ומדרשים, ספרי חסידות ומחשבה, ספרי מוסר וקבלה, ועוד. ע"י שיעוריו הרבים (רק במערכת קול הלשון נמצא מעל 8000 שיעורים בכל מקצועות התורה). וכן ע"י ספריו שהתפרסמו לרבים לאחר פטירתו, סדרת הספרים 'מעין גנים' עה"ת, שמן למאור, שלמי שמחה, שלמי חגיגה, דקדוקי תורה ועוד. וכן ע"י הפצת תורתו מידי שבוע בגליון 'שלמה משנתו'.

הגר"ש אסולין זצ"ל | באדיבות המצלם

אך בחייו הסתיר עצמו בכל הסתרה, כפי שכתב באחד המקומות בספריו (מעין גנים שמות ח"א): 'באמת שלימות האדם הוא שבפנימיותו תהיה הרבה יותר גדולה ממה שנראה מבחוץ, בבחינת מגלה טפח ומכסה אלפים, והיינו שיעבוד את השי"ת בהסתר ובהצנע, עד שמה שיתגלה לחוץ אצל בני אדם, יהיה כאין ואפס לעומת מה שעובד את השי"ת בסתר'.

הוא גילה טפח וכיסה אלפיים, ומה שנגלה לנו לחוץ, היה כאין וכאפס לעומת מה שהוא באמת.

אך אחר שעבר לביתו בעולם האמת, שמו הלך ונתפרסם בכל רחבי תבל. הן בתורתו, הן בפירושותו, הן בצידקותו, והן במידותיו הטרומיות.

וזאת בעיקר ע"י צוואתו המופלאה שבה כתב: ועתה יש לי להודיע לכל ידידי ואהובי נשמות ישראל היקרים לי מאוד, שהיות וסבלתי הרבה בחיי הן בידוע והן מה שלא ידוע, ולא מצאתי שום נוחם בצערי, אמרתי לרשום שורות אלו. אין אתי יודע מה יהיה עמי לאחר פטירתי אבל רצוני חזק להיות משען ומשענה לכל הסובלים ייסורים בין ברוחניות ובין בגשמיות, ואפילו למי שיחשוב שהוא הרשע הכי גדול.

לכן, מתוך מחשבה רק להועיל ולא לצער כלל, אם אפשר שכל מי שירגיש צער הן בגשמיות הן ברוחניות, ימחול נא להיכנס לחדר בבית לבד, ולהדליק עבור נשמתי ולומר: אני מדליק נר זה לעילוי נשמת פלוני בן פלוני, ויפרש את בקשתו ויוכל לשפוך את ליבו על יד הנר ככל מה שירצה הן באריכות הן בקצרה, ואפילו אם יחשוב שהוא רשע ופושע גדול, יש בליבי מקום לכל מי שחושב שהוא רשע ופושע לשמוע דבריו באריכות. ולא יחוס על טרחתי אלא יחוס על עצמו. ואם יהיה אפשרות בידי להועיל ארצה מאוד להועיל ואם לא אוכל להועיל אקווה לעטוף אותו באהבה וחיבה ולתת לו בלב תנחומים ותקווה טובה. ואם גם זה לא אוכל, מקסימום הפסיד נר קטן ולא טרח הרבה.

כל זה כתבתי בישוב הדעת ומתוך הרבה מחשבה והתלבטויות עד שהעזתי לכתוב דברים אלו, ואקווה להיות לעזר לכל הסובלים ברוחניות וגשמיות. ממני הנפרד מכם באהבה עצומה רק בגוף וקשור עם כל נשמות ישראל בלי יוצא מן הכלל באהבת עולם.

רבים הם הסיפורים מעמך ישראל, שהדליקו נר לע"נ הרב זצ"ל וביקשו בקשה, וראו ישועה.

קברו של רבי שלמה זצ"ל בבית החיים באלעד | באדיבות המצלם

אחד מן הסיפורים המופלאים, הוא מה שהעיד וסיפר הרה"ג ר' מ"ג שליט"א: בחור מאחד הישיבות החסידיות באלעד ירד אל ציונו של רבנו זיע"א למחרת היראצייט בשנת תשפ"ה. התפלל הרבה על חבריו שהם מצפים הרבה זמן למצוא את זיווגם. והבטיח אותו בחור, שאם עד זאת חנוכה כולם יתארסו, יעשו סעודת הודיה לה' יתברך לע"נ הרב אסולין זצוק"ל. ואכן הפלא כך קרה, שעד ערב זאת חנוכה ט' בחורים התארסו. והמתח עלה וגבר, מה יהיה עם הבחור העשירי. ואכן בצהרי יום זאת חנוכה תשפ"ה הבחור העשירי התארס. ויהי לפלא. ועשו סעודת הודיה לה' יתברך.

ידיעת התורה

על עוצם ידיעת תורתו יעיד לנו המעשה הבא, כפי שסיפר אחד מבניו הרה"ג שליט"א: פעם אחת לקחתי ירושלמי וקראתי כמה מילים. שאלתי אותו, תגיד לי באיזה מסכת אני קורא מילים אלו. מיד הוא אמר לי: "מה אתה קורא? אין את זה בכל הש"ס!". אמרתי לו: "הנה, יש לי גמרא, קראתי לך מהגמרא!". אז הוא אמר לי: "זה ירושלמי מסכת פלונית, פרק פלוני, זה לא בבלי".

על מה להיבחן בזמן הייסורים הנוראיים

עוד מספרים בני המשפחה הרה"ג שליט"א: בתקופה האחרונה לחייו, כשנפל למשכב, יום אחד אמר הגאון הצדיק רבי שמעון גלאי שליט"א שיבוא לבקר אותו. שאלנו אותו, "מה תגיד לו?". והוא, בענווה המאפיינת אותו גם בעת חוליו, אמר שמכיוון שהוא חולה, אינו יודע אם הוא עדיין זוכר טוב את הש"ס - ולכן יבקש ממנו שיבחן אותו על הש"ס.

חובות יומיים

בנוסף לכל לימודו של רבנו במשך היום, היה לו כ"ד לימודי חובות יומיים. כל אחד ואחד מן הלימודים - י' לימודים במדרשים שנים {ובתקופת חוליו הוריד ל- ה' לימודי מדרשים ביום}, חק לישראל, רמב"ם, שמו"ת, נ"ך, עין יעקב, תוספתא, בבלי, ירושלמי, זוהר, תיקוני זוהר, משניות, חפץ חיים. ספרי הרמח"ל.  - היו כאיברים בגופו. היה לומדם ביום ובלילה, בימי חול, בשבתות וחגים, ובשעות חתונה ושמחה - תמיד.

את חובותיו היה מסמן לאחר לימודם במחברת. אין חורים בטבלאות, הכל מלא, כל יום, כל השנה. כולל בימי חתונות של הילדים וכדו', היה משלים את ההספקים עוד באותו היום, על חשבון האכילה והשינה.

הגר"ש אסולין זצ"ל | באדיבות המצלם

שקיעות בלימוד - איך להינצל מהרהורי תורה במקומות המטונפין

שקיעותו של הרב זצ"ל בלימוד התורה, היתה מפליאה. כבר מגיל צעיר היה כל ראשו שקוע בלימוד התורה, וכפי שממחיש לנו המעשה הבא:

לאחר פטירתו של רבנו זצ"ל, מצאו בני המשפחה הרה"ג שליט"א, מכתב שבו כתב רבנו זצ"ל בגיל כ"ח את כל השאלות שהיה שואל בעל פה את מרן הגר"ח קנייבסקי זצ"ל, ואת התשובות שהיה עונה לו, ואחד השאלות ששאל הוא, איך אפשר להינצל מהרהורי דברי תורה במקומות המטונפין, וז"ל המכתב:

שאלתי, עיצה להינצל מהרהורי תורה במקומות המטונפין. ואמר לי על אתר, הגמ' במגילה שיבחה אמורא שלא הרהר, וגדולי התנאים לא ניצלו מזה (עיין זבחים קג' ב'), ואמר שזה קשה מאוד, וחייך, ועשה בידו תנועה כאומר שזה דבר קשה.

והרי זה מפליא, שבגיל כה צעיר, לא הצליח להינצל ממחשבות של תורה במקומות המטונפין.

זאת מלמד אותנו שכל הזמן, כל מחשבתו, היתה אך ורק בתורה.

הספר דקדוקי תורה

אחד מן הספרים הרבים שהרב זצ"ל חיבר, זהו סדרת הספרים 'דקדוקי תורה'. על חביבותו של מרן הגרח"ק זצוק"ל לספר דקדוקי תורה, מסופר כך: כשהוציא רבנו זצ"ל את הספר "דקדוקי תורה - את וגם לרבות, אך ורק למעט", הביא אותו אל אחד מנכדיו של מרן שר התורה, הגאון רבי חיים קנייבסקי זצוק"ל - שהיה ידיד קרוב שלו - וביקש שימסור את הספר לסבא, מרן הגרח"ק זצוק"ל.

הנכד לקח את הספר לבית הרב בבית הכנסת לדרמן, ומסר אותו לידיו. רבי חיים  עלעל בו, ונדלק מיד. הוא פתח את הספר בדרכו מבית המדרש לביתו, והלך עמו פתוח ברחוב, שוקע בין הדפים. כשנכנס לביתו, לא הניחו מידיו - ישב וקרא בו זמן רב, והניחו על שולחנו זמן ממושך.

כעבור ימים מספר, פנה הגרח"ק לנכדו ואמר לו: "תקרא למחבר. תגיד לו שיבוא". כשרבנו זצ"ל בא אליו, קיבל אותו רבי חיים בחביבות נדירה, טפח לו על שכמו, ושיבח את הספר בפניו בהתפעלות גדולה.

מתפללים בציונו | באדיבות המצלם

קשור עם כל נשמות ישראל באהבת עולם

רבנו זצ"ל כתב בצוואתו שהוא קשור עם כל נשמות ישראל באהבת עולם. אין זה מליצה, או גוזמא. כך הוא חי, כל כולו היה מסירות אין קץ לזולת בגופו ובממונו, ביטול עצמיותו לגמרי למען הכלל, כואב את כאבם, מעודד לב נדכאים, ומחיה לב נשברים.

היה עושה תשובה עבור כלל ישראל, עבור כל אותם נשמות מסכנות שאין מי שידאג לנשמתם.

מוטב לי כל הייסורים רק כדי שחייל אחד לא ימות

מעשה נורא עד מאד, הממחיש לנו את עוצמת הקשר של הרב זצ"ל לכל נשמות ישראל:

עשרת ימי תשובה של שנת תשפ"ד, כחודש לפני פטירתו, בעודו שוכב על מיטת חוליו בביתו שהפך למעין בית חולים קטן, תקפו את רבי שלמה ייסורים קשים מאוד, הכאבים החזקים זעזעו את כל גופו וסחטו ממנו שארית כוחותיו. 

למרות כח הסבל העצום שהיה לו, אנחות הכאב נפלטו ממנו באופן מרעיד כל לב, לא היה כמעט אדם שהיה מסוגל לעמוד מול אותו מראה מחריד, ההתקפות של הכאבים היו מוכרות לבניו המסורים אבל הפעם כנראה היה זה משהו נוראי יותר.

לאחר מספר דקות פנה הרב אל אחד מבניו שנוכח עמו בחדר ואמר לו: תאמר לי משהו.

שאל אותו בנו: אבא, מה אני יכול לומר לך? מי מסוגל לסבול ייסורים נוראים כמו שאתה עובר?

ואז הוא הוסיף שאלה. אדם אחר אם לא רבי שלמה הצדיק עם הלב הגדול והרחום שמסוגל להכיל כל אדם, לא היה שייך לשאלה כזו, אבל בן יודע נפשו של אביו, וכך הוא שאל: אבא, האם אתה מוכן לסבול את כל הייסורים הנוראים שאתה סובל בשביל שמאה חיילים לא ימותו? אם היו אומרים לך שבגלל היסורים שלך מאה חיילים ינצלו, האם היית מוכן לסבול את כל הייסורים האלו?

התשובה שהוא קיבל הפתיע אותו מאוד, רבי שלמה בקול חזק ענה לו:

ב-ר-ו-ר!!! מה השאלה בכלל?

והוסיף כשדמעות של אהבת ישראל זולגות מעיניו: אפילו אם הייתי יודע שחייל אחד ינצל, הייתי אומר שאני מוכן לסבול את כל הייסורים האלו.

זעזוע נורא אחז בבנו והוא שאל בעדינות: אבא, אתה לא זוכר את כל הייסורים שהיו לך? שכחת שלא יכולת להזיז כמעט שום אבר מהגוף שלך? שכחת שלא יכולת לאכול כמעט כלום כי המעיים שלך היו אכולות, וכל חתיכה של מזון שרפה לך את הבשר החי מבפנים? אתה לא זוכר שכל הגוף כאב לך ואפילו לא יכולת לדבר כי השפתיים בערו מכאבים?

ענה לו רבי שלמה בקול ברור: זוכר גם זוכר, ואפילו הכי אני אומר לך שאני מוכן לסבול הכל בשביל שחייו של חייל אחד יינצלו.

הספקי הלימוד | באדיבות המצלם

מלאך בדמות אדם - קדושה וטהרה

רבנו זצוק"ל לא גדל בתורה מכח כשרונותיו בלבד, אלא מכח קדושתו וטהרתו. שעבד על עצמו והעלה את עצמו דרגה אחר דרגה, להיות מנותק מהבלי העולם הזה, ושהתורה תיספג בכלי טהור. וכפי שנהג מגיל בר מצוה לטבול במקוה כל יום.

כבר מנערותו של רבנו זצ"ל ניכר בו הקדושה והטהרה, וכפי שיוכיח לנו המעשה הבא, כפי שסיפר חתנו הרה"ג ר' שמעון שליט"א: בכ"ד אלול תשפ"ג אמרתי לו שהיום הייארצייט של רבי יחזקאל אברמסקי זצוק"ל. אז אמר לי, אני זוכר טוב מאוד את הזמן שהיה חולה לפני פטירתו, "הסתובב רמקול להתפלל עליו, וכמה בכיתי, כמה בכיתי שהקב"ה ישאיר אותו. כבר עליתי לישון ובכיתי המון זמן במיטה". אחר כך עשיתי חשבון באיזה גיל זה היה ראיתי שהשנה (תשפ"ד) היה 47 שנה לפטירתו, כלומר היה אז בגיל 10...

מאתיים ושש עשרה תעניות

הרב זצ"ל דיבר הרבה, וכתב הרבה בספריו על הענין של התרחוקות מהרשעים וטומאתם, עד כדי כך, נורא הדבר מהתרחקותו מהרשעים והגויים ומטומאתם, כפי שמעיד לנו המעשה שסיפר אביו של רבנו זצ"ל, יבלחט"א הגה"צ ר' מאיר שליט"א באחד מימי השבעה:

פעם אחת בעת שהיה אומר את ברכות השחר, והגיע לברכה של 'שלא עשני גוי', עלתה לו רגע של מחשבה, 'מה רע בעצם בשלא עשני גוי'?

ובעקבות מחשבה זו, התענה רבנו זצ"ל 'מאתיים ושש עשרה תעניות'.

והרי זה דבר מפליא, עד היכן השגותיו בקדושה וטהרה, שעל הרהור מחשבה אחד, לרום דרגתו זה היה פגם, ועל זה לא עשה תשובה ודיו, אלא התענה מאתיים ושש עשרה תעניות. נורא עד מאד.

כל גופך נקי

סיפר אחד מבניו הרה"ג שליט"א: אבא סיפר לי, שפעם אחת בחודש אלול הלך אל אחד המקובלים הגדולים בירושלים, ולא ביקש ממנו שום ברכה, אלא רק שאל אותו האם האוזניים שלו נקיות, ואמר לו כן. האם הפה שלו נקי וכו', וכך עבר על כל הגוף שלו. ועל הכל ענה לו שנקי.

שאלתי אותו, למה לא ביקש ממנו גם ברכה? ואמר לי בחודש אלול צריכים לעשות תשובה. איך אפשר לחשוב על משהו אחר.

זה היה דמותו של הרב זצ"ל. גאון מופלא בתורה. דרגות בקדושה וטהרה. מידות טרומיות. והכל בהצנע לכת, מגלה טפח ומכסה אלפים, ועבד את השי"ת בהסתר ובהצנע, עד שמה שהתגלה לחוץ אצל בני אדם, היה כאין ואפס לעומת מה שעבד את השי"ת בסתר.

רבנו זצוק"ל נלב"ע מתוך יסורים קשים ומרים. הוא הלך למנוחות ואותנו השאיר לאנחות. יתומים היינו ואין אב.

עליה לציונו הקדוש

בעזי"ת נעלה לציונו הקדוש אשר בבית העלמין בעיר אלעד ביום שלישי ליל ז' מרחשוון. ויחד עם כל בית ישראל נעתיר בתפילה על הכלל ועל הפרט. מעמד תפילה והדלקה יתקיים בשעה 21:00

כתבה זו נערכה ע"י מכון 'שלמה משנתו' להפצת תורתו של רבנו הגאון המופלא רבי שלמה אסולין זצוק"ל nt8013334@gmail.com