עמית סגל: זמיר החליט אתמול לקדם את גיטלמן, מראשי תנועת אחים לנשק, שהיה חלק ממהלך הסרבנות והודיע ש״לא ישרת בדיקטטורה״. גיטלמן אמור להיות תת אלוף במפקדת זרוע היבשה.
זעם חרדי: "הם רק רוצים שנשלם מסים, נשתוק ונשלח את הבנים שלנו לצבא"
ברחוב החרדי הולכת ומתרחבת תחושת נתק מהמדינה. רבים סבורים כי הדרישה לגיוס איננה עניין של שוויון אלא ניסיון למחוץ את אורח החיים החרדי. רעיונות שנחשבו בעבר קיצוניים הופכים היום לשיח מיינסטרימי
המחאה של עטרת שלמה בכלא 10 צילום: באדיבות המצלם
ברחוב החרדי גוברת תחושת נתק מהמדינה על רקע מעצרי עריקים בני ישיבות והמאבק המתמשך על חוק הגיוס. רעיונות שנחשבו בעבר קיצוניים, כמו אוטונומיה חרדית וניהול פנימי מלא, הופכים לחלק מהשיח במיינסטרים החרדי.
"אנחנו כבר לא חלק מהמדינה הזאת", אומר אברך ליטאי מבני ברק. "הם לא רוצים אותנו. הם רק רוצים שנשלם מסים, נשתוק ונשלח את הבנים שלנו לצבא. זה לא יקרה גם אם יעצרו אלפים".
דברים כאלה כבר אינם נחלת השוליים. בין ליטאים לחסידים ובין ספרדים לחרדים עובדים מתפתח שיח שמציב את רעיון האוטונומיה כפתרון ממשי. גביית מיסים עצמאית, חלוקת התקציב החרדי באופן פנימי וניהול מוסדות ללא תלות במדינה נשמעים יותר ויותר כהצעות מציאותיות.
"כשאתם שולחים שוטרים לעצור בני ישיבות בשעות הבוקר המוקדמות אתם מכריזים מלחמה", אומר תושב אלעד. "אל תתפלאו אם נפסיק להילחם כדי להישאר חלק מהמערכת הזאת".
המקרה שאירע היום בבאר שבע הפך לדוגמה חיה. תלמיד ישיבת "נחלת שלמה" הגיע לתחנת המשטרה בעיר כדי להגיש תלונה, אך נעצר במקום ונמסר מיד לידי המשטרה הצבאית כעריק. בני משפחתו טענו כי מדובר בפגיעה קשה באמון הציבור החרדי במשטרה. עסקנים הוסיפו כי מעצר כזה מרחיק את הציבור מן האפשרות לפנות למשטרה בעת מצוקה ומערער את שיתוף הפעולה השברירי עם מערכת אכיפת החוק.
במקביל מתרחבות הטענות על מקור המדיניות. אחד הדוברים הסביר כי מאחורי הצעדים עומדת אי הכרה באורח החיים החרדי. בתחילה טענו שגברים חרדים אינם עובדים, ובהמשך באו צעדים כמו גזירת המעונות של ליברמן כדי להכריח יציאה לעבודה. אחר כך נטען כי לא נלמדים מקצועות יסוד והגיעו איומים בשלילת תקציבים. כעת מדובר כבר בגיוס, בתשלומי ביטוח לאומי ובמעצרים. לדבריו, מדובר במגמה ברורה שמטרתה לחלן את הציבור החרדי ולהפוך אותו לחלק מתפיסת עולם זרה.
חלק מהדוברים מציעים להגיב לא רק בארץ אלא גם בזירה הבינלאומית. יש מי שמעלים רעיון להפעלת לחץ מצד יהדות התפוצות, ואף קריאה לפנייה לנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שידרוש שוויון זכויות לחרדים כחלק מתמיכתו בישראל. "אם המדינה רוצה להיקרא דמוקרטיה ולקבל מיליארדים בשנה מארצות הברית, היא צריכה להעניק לחרדים זכויות מלאות בדיוק כמו לערבים אזרחי המדינה", אמר אחד הפעילים.
גם בתחום הביטחוני עולות הצעות חדשות. יש מי שסבורים כי ישראל לא תוכל להרשות לעצמה לוותר על מתן הגנה צבאית לאזורים החרדיים. אחרים כבר מדברים על אפשרות של פנייה לגורם בינלאומי שייקח אחריות ביטחונית בתמורה להסדר מדיני חדש.
לטענות המלעיגות על "איומים" משיבים ברחוב החרדי בתקיפות: "אדרבה, תמשיכו במדיניות ותראו את התוצאה". רבים מדגישים כי אם המדינה גובה מסים, שוללת זכויות וממשיכה לדרוש גיוס, היא מאבדת את הלגיטימציה המוסרית שלה.
רבים בציבור החרדי יודעים שהרעיונות האלה נשמעים דמיוניים, אך כאשר כל ניסיון להסכמה עם המדינה נבלם, התחושה היא שאין ברירה. "כל שאר האפשרויות כבר כשלו", אומר צעיר מירושלים. "אם המדינה רוצה אמון, שתסיר את היד מבני הישיבות ותכיר בזכותנו לחיות על פי אמונתנו. אחרת, אנשים ימשיכו לדבר ברצינות על פרידה".
במרכז השיח החרדי מתגבשת תחושה ברורה: אם המדינה גובה מסים אך לא מעניקה זכויות, ואם היא מנסה לכפות גיוס על בני ישיבות, היא מאבדת את הלגיטימציה שלה בעיני ציבור גדול והולך.
