שרון קנובליך: במכתב שנשלח להורים באחד מבתי הספר בגליל המערבי פורטו הנהלים בהתאם להנחיות פיקוד העורף כמו פיצול הסעות לעד 25 תלמידים וליווי צוותים והפסקות בקבוצות קטנות. לדברי הורים רבים, מדובר בצעדים טכנים שלא נותנים מענה לאיום עצמו - "זה לא מייצר ביטחון", אומרת אחת האמהות, "אין שום הגנה מפני טילים או כטב"מים בדרך לבית הספר, אז במה זה עוזר?"
אלון אהל: "חודשים לא היינו מסוגלים לקום או ללכת"
אלון נחשף כמה פעמים להפגנות למען שחרור החטופים. הראו לו מספר תמונות עם אנשים שמחזיקים שלט עם הפנים שלו, הוא אמר אחרי ששוחרר "איך אנשים שלא מכירים אותי מחזיקים שלט עם תמונה שלי?"
אלון אהל צילום: דובר צה"ל
ארבעה ימים אחרי שאלון אהל שוחרר מבית החולים בילינסון ושב לביתו במשגב, אביו קובי התראיין לאולפן Ynet על אודות הדברים שבנו שיתף מ-738 הימים בהם היה שבוי בעזה, על תהליך השיקום הצפוי שלו ועל התוכניות להמשך. "אלון גם כן כל יום מתחזק, זו לידה מחדש. אנחנו שנתיים היינו בטירוף, באי ודאות, בדאגה נוראית. ביום אחד הכול משתנה. מהרגע שראינו את אלון ברעים, החיבוק - זה קרה".
על תהליך השיקום אמר קובי: "מחכה לו מסע ארוך. הוא עבר תקופת שבי מאוד קשה, גם פיזית וגם נפשית. זה אומנם השלב הבא, זה שלב קשה אבל זה שלב שמח. ההתמודדות לא פשוטה. הוא עבר תקופת הרעבה, אנחנו שומעים גם ממנו סיפורים. הסיפור שלי הכי קשה היה לשמוע זה על תקופת ההרעבה, כשהוא אמר לי ש'חודשים לא היינו מסוגלים לקום או ללכת. שכבנו. הסתכלתי וראיתי עור ועצמות'. הוא רצה לשמור על הראש, השפיות. עידית גם העבירה לו אנרגיות".
קובי סיפר ל-Ynet שאלון נחשף כמה פעמים להפגנות למען שחרור החטופים. "הראו לו מספר תמונות עם אנשים שמחזיקים שלט עם הפנים שלו, והוא בא ואמר לי אחרי ששוחרר 'איך אנשים שלא מכירים אותי מחזיקים שלט עם תמונה שלי?'. זה נתן לו כוח שאנשים עושים הכול", אמר.
עם הגעתו לביתו ביישוב משגב לפני ארבעה ימים, התקבל אלון באהבה מצד התושבים שהמתינו לו בצומת עם דגלי ישראל. מחויך ונרגש, הוא אמר: "מפה עולים למעלה, ממשיכים קדימה, ותודה רבה לעם ישראל. אהבה מטורפת - זה לא מובן מאליו". כשנשאל מתי יחזור לנגן בפסנתר, השיב: "לאט לאט, עובדים על זה".
