וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
“תמסרו לאמא שלי”: המכתב שנמצא בבקבוק שנשטף מהים וריגש את אוסטרליה
מכתב בבקבוק נשטף לחוף אחרי 108 שנים וחשף את סיפורם של שני חיילים אוסטרלים ממלחמת העולם הראשונה
מסר מהעבר, אילוסטרציה צילום: באדיבות המצלם
משפחת בראון מצאה בחוף באוסטרליה בקבוק זכוכית ובתוכו שני מכתבים שנכתבו על ידי חיילים צעירים בדרכם לחזית בצרפת ב־1916. אחד נהרג, השני שרד והמילים נותרו שלמות, כך פורסם ב-CNN.
מה שנראה תחילה כפסולת בחוף שומם הפך לגילוי היסטורי נדיר ומרגש: בני משפחת בראון מצאו בחוף וורטון, סמוך לעיירה אספרנס שבמערב אוסטרליה, בקבוק זכוכית ממותג Schweppes שבתוכו שני מכתבים שנכתבו בעיפרון על ידי חיילים אוסטרלים במלחמת העולם הראשונה, לפני יותר ממאה שנה.
המכתבים נכתבו ב־15 באוגוסט 1916 על ידי שני חיילים צעירים, מלקולם נוויל (27) ו־ויליאם הארלי (37), זמן קצר לאחר שעזבו את נמל אדלייד על סיפון אוניית החיילים HMAT A70 Ballarat, בדרכם לחזית בצרפת כדי להצטרף ל־הגדוד ה־48 של חיל הרגלים האוסטרלי.
במכתביו כתב נוויל לאמו, רוברטינה, כי “האוכל מצוין, חוץ מארוחה אחת שזרקנו לים”, והוסיף כי הספינה “מתנדנדת ומתגלגלת, אבל אנחנו מאושרים כמו לארי”, ביטוי אוסטרלי ותיק שפירושו “מאושרים מאוד”.
הארלי כתב לעומת זאת כי הם “אי שם במפרץ הגדול”, כשהוא מתכוון ל־Great Australian Bight, מפרץ ענק המשתרע מדרום אוסטרליה ועד מערבה.
שנה לאחר מכן, נוויל נהרג בקרב בצרפת. הארלי נפצע פעמיים במהלך המלחמה, אך שרד ומת בשנת 1934 מסרטן שלטענת משפחתו נגרם כתוצאה מחשיפה לגזים רעילים של הצבא הגרמני.
במכתבו ביקש נוויל ממי שימצא את הבקבוק להעביר את דבריו לאמו. הארלי, שאמו כבר נפטרה, כתב פשוט: “הלוואי שהמוצא יהיה בריא כפי שאנו כעת.”
דב בראון, שמצאה את הבקבוק עם בעלה פיטר ובתם פליסיטי, סיפרה כי המשפחה נוהגת לנקות את החופים מרפסולת בעזרת רכבי שטח. “לעולם לא נעבור ליד פיסת אשפה מבלי להרים אותה. הבקבוק הזה פשוט חיכה שנמצא אותו,” סיפרה.
היא מעריכה שהבקבוק לא נסחף בים כלל, אלא נקבר בחול במשך למעלה ממאה שנה, עד שגלי ענק לאחרונה - חשפו אותו מחדש.
“הבקבוק במצב מושלם, בלי שום צדפות עליו. אילו היה בים, הדף כבר היה מתפורר לגמרי,” אמרה.
הידיעה על גילוי המכתבים הגיעה לצאצאי שני החיילים. נכדתו של הארלי, אן טרנר, אמרה כי המשפחה “נדהמה לחלוטין”.
“זה ממש מרגיש כמו נס - כאילו סבא שלנו מושיט יד מהקבר,” סיפרה בהתרגשות.
גם אחיינו של נוויל, הרבי נוויל, הודה כי המשפחה הוכתה תדהמה מהגילוי: “נשמע שהוא היה מאושר לצאת למלחמה. זה פשוט עצוב לדעת איך זה הסתיים.”
המכתבים נשמרו באופן יוצא דופן, הדיו דהה, אך המילים נותרו קריאות. יותר ממאה שנה אחרי שנכתבו, שני קולות צעירים מן העבר שבו ודיברו אל הדור הנוכחי - לא במוזיאון או בארכיון, אלא מהחול, דרך בקבוק זכוכית קטן אחד.
