שר הביטחון ישראל כ"ץ: רה"מ בנימין נתניהו ואני מובילים מדיניות ברורה שקובעת שצה"ל יישאר באזורי הביטחון בלבנון, בסוריה ובעזה - ללא הגבלת זמן - כדי להגן משם על הגבול והיישובים הישראלים מול גורמים ג’יהאדיסטים. השטח יהיה פנוי מתושבים מקומיים וכל תשתיות הטרור, מתחת ומעל לפני הקרקע - כולל הבתים בכפרי המגע ששימשו כמוצבי טרור - ייהרסו. זהו הלקח העיקרי מאירועי ה-7 באוקטובר. תפיסת השטח ואזורי הביטחון הם אחד ההישגים הגדולים של צה"ל במלחמת התקומה תחת החלטות והכוונת הדרג המדיני. לכן אנחנו מתנגדים לנסיגת צה"ל מלבנון - למרות כל הלחצים הקיימים ושעוד יהיו. רה"מ נתניהו הבהיר את הדברים לנשיא ארה"ב טראמפ ולבכירים אמריקאים נוספים, וגם אני הבהרתי את זה אתמול לשר המלחמה האמריקאי פיט הגסת'. צה"ל מתקף את העמדה הזאת ברמה המקצועית הביטחונית. אם יש גורמים באופוזיציה שמאתגרים את תפיסת הביטחון הזאת ותומכים בנסיגת צה"ל - שיקומו ויגידו את הדברים כדי שהציבור יוכל לשפוט בין העמדות. אנחנו לא נתפשר על האינטרס הביטחוני העליון של ישראל וההגנה על אזרחינו ולא ניסוג מאזורי הביטחון. אם איראן תתקוף את ישראל בשל אירועי לבנון - נתקוף אותה בכל העוצמה ונמחיש לה היטב את פערי הכוחות. אנחנו מחויבים רק לאזרחינו ולביטחון מדינת ישראל.
החוק נגד אנטישמיות מגיע לביהמ"ש: "פוגע בחופש הביטוי ובביקורת על ישראל"
הוועדה האמריקנית ערבית למאבק באפליה הגישה ערעור נגד החוק החדש בקליפורניה, שנועד להגן על תלמידים יהודים מפני גילויי אנטישמיות. לטענת המתנגדים, החוק מנוסח באופן מעורפל מבחינה חוקתית ועלול לפגוע בזכות לחופש הביטוי
בית משפט צילום: שאטרסטוק
תביעה שהוגשה השבוע לבית המשפט הפדרלי בסן חוזה מבקשת לבטל את החוק שעליו חתם בחודש שעבר מושל קליפורניה, גאווין ניוסום - שנועד להגן על תלמידים יהודים מפני גילויי אנטישמיות. החקיקה, שעוררה התנגדות מצד הוועדה האמריקנית־ערבית למאבק באפליה, התקבלה על רקע המתיחות הגוברת בארצות הברית מאז פרוץ מלחמת ״חרבות ברזל”.
לדברי ניוסום, מדובר בצעד שמטרתו להיאבק בשנאה על כל צורותיה. ״בתקופה שבה אנטישמיות וקנאות הולכות וגוברות ברחבי הארץ ובעולם, החוקים הללו מבהירים שבתי הספר שלנו חייבים להיות מקומות של למידה לא של שנאה”, אמר המושל.
החוק, שייכנס לתוקף ב-1 בינואר, אינו מגדיר במפורש מהי אנטישמיות, אך לטענת גורמים במערכת החינוך הוא עלול לגרום למרצים לחשוש שמא יואשמו באפליה אם יביעו עמדות או יציגו חומרים שנתפסים כביקורתיים כלפי מדינת ישראל או הציונות.
ג’נין יונס, המנהלת המשפטית של הוועדה האמריקנית־ערבית נגד אפליה, טוענת שהחוק עלול לפגוע בחופש הביטוי של אנשי ההוראה: ״המורים יתחילו לצנזר את עצמם מחשש שכל אמירה תכניס אותם לצרות״, אמרה.
את התביעה הגישו מורים ותלמידים מבתי ספר ציבוריים בקליפורניה, לצד ארגון המחנכים למען צדק בפלסטין בלוס אנג’לס. אחד התובעים, ג’ונה אולסון - מורה למדעים בחטיבת ביניים - סיפר כי תלמידים בבית הספר שבו הוא מלמד שואלים אותו לעיתים קרובות על משמעות הזהות היהודית שלו. לדבריו, כשהוא מסביר שיהדותו אינה בהכרח כוללת תמיכה בישראל, הוא חושש שכעת הדבר עלול להיחשב להפרת החוק.
הורים שהצטרפו לתביעה הביעו חשש שילדיהם לא ייחשפו עוד לנקודות מבט מגוונות על הסכסוך הישראלי־פלסטיני והמזרח התיכון.
בארצות הברית קיימות מדיניות פדרליות ומדינתיות האוסרות אפליה כלפי תלמידים, אך תומכי החוק החדש טוענים כי יש צורך בהגנות נוספות לנוכח העלייה במקרי הבריונות כלפי תלמידים יהודים וישראלים.
הליגה נגד השמצה, הפועלת נגד אנטישמיות ואנטי־ציונות, תומכת בחוק. לפי נתוניה, במהלך השנה שעברה דווחו 860 מקרים של מעשים אנטישמיים - בהם ונדליזם ותקיפות במוסדות חינוך שאינם יהודיים בארצות הברית, ירידה של 26% מהשנה הקודמת, אך עדיין הרבה יותר מ-494 מקרים שנרשמו ב-2022.
