מצ"ח: לא תיפתח חקירה פלילית נגד עומר מיארה בנה של היועמ"שית בהרב-מיארה. מיארה נחשד בגניבת אפוד קרמי מחייל במהלך שירות מילואים ב-2023. המכתב שוגר אמש בתשובה לפניית עו"ד זהבה גור מלפני חצי שנה. "האירוע טופל בתוך היחידה באמצעות הליך משמעתי, כולל הדחת הקצין מהמילואים, ובהיעדר תלונה מהנפגע - לא נמצא צורך בחקירה פלילית". (עידן יוסף)
צה"ל בכנסת: "עצרנו 1,232 עריקים, ערוכים עם 600 מקומות כליאה"
בדיון בוועדת החוץ והביטחון נחשף כי המשטרה הצבאית שילשה את מספר המעצרים מאז הקיץ, אך מודה כי יכולת הכליאה מוגבלת. תא”ל שי טייב: "הצורך בכוח אדם משמעותי ביותר. בינואר 2027 צפויה ירידה של 9% בסד"כ". יו"ר הוועדה, ח"כ אלעזר שטרן: "לא ייתכן שחיילי צה”ל ייכנסו לבתים כדי לעצור עריקים, זו לא משימתם"
שי טייב בדיון בכנסת צילום: דוברות הכנסת
בוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון, למשאבי אנוש בצה”ל, התקיים היום (ראשון) דיון מעקב מיוחד על מדיניות האכיפה והמעצרים נגד עריקים ומשתמטים, במהלכו נחשפו נתונים עדכניים על היקף הכליאה, הגיוס והחוסרים בכוח האדם בצה”ל.
ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח אדם בצה”ל, תא”ל שי טייב, התריע בפני חברי הכנסת על מצוקת כוח אדם חריפה הצפויה בשנים הקרובות: “אנחנו נמצאים במודל של שירות סדיר של 30 חודשים. לפי המודל הזה, בינואר 2027 תהיה נפילת סד”כ מאוד משמעותית של כ־9%. הצורך בכוח אדם הוא משמעותי ביותר, צבא חובה מחייב זרם קבוע של אנשים. כיום נדרשים לנו כ־12 אלף חיילים בשנה, מתוכם 6,000-7,000 לוחמים.”
טייב הסביר כי שינוי מבני בשירות הסדיר והמילואים הוא הכרחי: “כשבנינו את המודל בינואר 2024, היינו אמורים לעמוד על 42 ימי מילואים בשנה. בפועל, המציאות המבצעית מחייבת כ־70 ימי מילואים בשנה. אם לא נרחיב את בסיס המתגייסים - נעמוד בפני בעיה משמעותית שתשפיע על כלל המערך.”
בהתייחס לגיוס החרדים, ציין טייב כי הצבא נערך לגיוס רחב יותר: “בשנת 2025 אנחנו יכולים לקלוט 5,760 חרדים. משנת 2026, מרגע שתינתן לנו התראה מספקת של כחצי שנה - לא תהיה לנו מגבלה.”
לדבריו, צה”ל מנהל מעקב סדיר אחר כלל מקבלי צווי הגיוס במגזר החרדי: “אין היום מישהו שהוא חייב גיוס ולא נמצא תחת הליך של הצבא. בשנת 2024 הוצאנו 26 אלף צווים, וביולי 2025 כבר 54 אלף נוספים. כלומר, הבריכה של 80 אלף מועמדים - כולם נמצאים במעקב ובתהליך גיוס.”
ראש מחלקת הכליאה במשטרה הצבאית, אל”ם מוני עמר, חשף בפני חברי הוועדה תמונת מצב מדאיגה על היקף האכיפה ומצב מתקני הכליאה: “אנחנו יודעים לבצע בין 500 ל־600 מעצרים יזומים בשנה. רק בשנת 2025 אנחנו עומדים כבר על 1,232 עריקים ומשתמטים. עד יולי היו 196 מעצרים, ומיולי ועד היום 471 נוספים.”
לדבריו, במערכת הצבאית קיימים רק 600 מקומות כליאה פעילים, ולמרות הגידול במספר העצורים, אין כיום פתרון מערכתי להגדלת הקיבולת.
“שילשנו את הכוחות בנתב”ג כדי להתמודד עם עריקים שנמלטים מהמדינה, ואנחנו חווים גם לא מעט הפגנות סביב מעצרים - בין עשרות בודדות לאלפים. זה דורש משאבים משמעותיים.”
יו”ר הוועדה, ח”כ אלעזר שטרן, מתח ביקורת חריפה על מדיניות האכיפה: “המעצרים הם לא התפקיד של הצבא. אני לא רוצה שחייל יחפש עריקים אצל אמא ברמלה, בבני ברק או בירושלים. זה לא התפקיד של צה”ל. אין לבנות על כך שהצבא יבצע את זה - זו אחריות המשטרה האזרחית".
שטרן הוסיף כי הפתרון חייב להיות מדיני ולא צבאי: “יכול להיות שיקימו מחנות מעצר או ישלשו את מספר המיטות, אבל זה לא מה שיפתור את הבעיה. מי שיביא יותר מתגייסים אלו הסנקציות והאמירות של הרבנים. על הרבנים אי אפשר לבנות, אבל על סנקציות - כן. המדינה לא יכולה לממן השתמטות ולצפות שהצבא יישא בזה לבדו".
