וושינגטון: רשות ההגירה והמכס של ארה"ב (ICE) הודיעה על מעצרם של מספר אזרחים אפגנים, שהיגרו לארה"ב על ידי ממשל ביידן במהלך מבצע "ברוכים הבאים לבעלות הברית".
המשבר באיראן מחריף: העיר השנייה בגודלה במדינה בדרך לקריסה
עיריית טהראן הכריזה על ניתוקי מים יזומים והפחתת זרימה לבתים בשעות הלילה | בעיר משהד, השנייה בגודלה באיראן, מאגרי המים צנחו לפחות ב- 3% מהקיבולת | הבצורת הקשה, הדרישות הבלתי מציאותיות של הממשלה - והאזהרה החריגה של הנשיא
חמינאי בפגישה עם ראשי מערכת המשפט בטהרן, 2025 צילום: תקשורת איראנית
משבר המים באיראן הולך ומחריף, והרשויות נאלצות לנקוט צעדים חמורים בניסיון להתמודד עם הבצורת הקשה ביותר שפקדה את המדינה זה למעלה משישים שנה. עיריית טהראן הודיעה לאחרונה על קיצוב מים בבירה, הכולל הורדת לחץ בלילות וניתוקים יזומים, ואתמול (ראשון) דווח כי גם בעיר משהד השנייה בגודלה במדינה, המצב הידרדר לרמה קיצונית.
על פי כלי תקשורת באיראן, מאגרי הסכרים המספקים מים למשהד, עיר של כארבעה מיליון תושבים הנחשבת למוקד דתי מרכזי, ירדו לפחות ב-3% מהקיבולת. ״ניהול הצריכה כבר אינו המלצה - זו חובה מוחלטת״ הזהיר חוסין אסמאעיליאן, מנכ”ל חברת המים והביוב של משהד, בריאיון לסוכנות הידיעות ״מהר״.
לדבריו, צריכת המים בעיר עומדת על כ-8,000 ליטרים בשנייה, אך רק 1,000 עד 1,500 ליטרים מגיעים מהסכרים. ״אם הציבור יצליח לצמצם את הצריכה בכ-20%, נוכל אולי לעבור את החודשים הקרובים בלי קיצוב”, אמר אסמאעיליאן, והוסיף כי ״המצב מעולם לא היה חמור כל כך”.
הבצורת בצפון־מזרח איראן השנה נחשבת לחסרת תקדים. לפי נתונים רשמיים, כמות המשקעים במחוז משהד הסתכמה עד כה ב־0.4 מ״מ בלבד לעומת כמעט 30 מ”מ בתקופה המקבילה אשתקד - ירידה דרמטית המשקפת את מצבו הקשה של משק המים במדינה.
בטהראן עצמה נשמעים קולות אזהרה חמורים לא פחות. חמישה סכרים עיקריים המזינים את הבירה נמצאים ברמות ״קריטיות״, ואחד מהם כבר התרוקן לחלוטין. נשיא איראן, מסעוד פזשכיאן, הזהיר בסוף השבוע כי אם לא יגיעו גשמים בקרוב, ״ייתכן שניאלץ לפנות את טהראן״ אך לא פירט כיצד ניתן יהיה לפנות עיר של למעלה מ-10 מיליון תושבים.
משרד האנרגיה הודיע על קיצוב לילות ברחבי המדינה וקרא לאזרחים להתקין מכלי אגירת מים ביתיים, אולם רבים טוענים כי העלויות גבוהות מדי, ובינתיים נרשמת עלייה חדה במחירי הציוד מאז הפרסום הרשמי.
בעוד הרשויות מטילות את האחריות על הציבור ומבקשות ״להתפלל לגשם״, מומחים מצביעים על ניהול כושל של משק המים כסיבה המרכזית למשבר. במשך עשרות שנים השקיעה איראן בבניית סכרים ובקידוחים עמוקים, תוך הזנחת תשתיות קיימות והיעדר תכנון בר־קיימא. לכך מצטרפים שינויי האקלים, עליית הטמפרטורות ומדיניות חקלאית בזבזנית שהביאו לכך שחלקים נרחבים במדינה מתייבשים בקצב מהיר.
כעת, עם מאגרים ריקים וגשם שאינו נראה באופק, ניצבת איראן בפני אחת מנקודות השבר הסביבתיות החמורות בתולדותיה - איום שמתגבר על אתגרים ביטחוניים, ואף על האפשרות של עימות מחודש עם ישראל. ״המשבר הזה כבר מזמן איננו רק סביבתי״, כתב העיתון הרפורמיסטי שרק. ״זהו מראה לכישלון של מערכת שלמה - שבה הפוליטיקה גברה על ההיגיון ועל המדע״.
