אמיר אטינגר: התערבות חריגה של הנשיא הרצוג בועדת הבחירות המרכזית. הרצוג פנה בשיחה לשופט סולברג וביקש: הארך את כהונת מנכ״לית הוועדה ואל תקצוב אותה לזמן קצר כפי ששקלת לעשות. הסיבה: חשש שהמנכ״לית תתפטר במיידי מתפקידה ואמון הציבור בוועדה ובבחירות יפגעו. הרצוג פנה לפני כ8 חודשים בזמן שסולברג שקל לקצוב לערב כהונה עד לאחר הבחירות הנוכחיות והיא אמרה לו בתגובה שתתפטר במיידי.
מבקר המדינה: נתניהו לא אישר תפיסת ביטחון לאומי - ישראל פועלת ללא מצפן אסטרטגי
דו"ח חריף קובע כי גם שנתיים אחרי המלחמה אין לישראל תפיסת ביטחון לאומי מאושרת, ונתניהו לא מימש את אחריותו לגיבוש מצפן אסטרטגי שיכוון את צה״ל ואת מערכת הביטחון
אנגלמן והשופט עמית בכנסת צילום: Chaim Goldberg/Flash90
דו״ח חמור במיוחד שמפרסם מבקר המדינה מתניהו אנגלמן חושף כי גם שנתיים לאחר המלחמה הקשה בתולדות ישראל, למדינה אין תפיסת ביטחון לאומי מאושרת ומחייבת. על פי הדו״ח, שכותרתו היעדר תפיסת ביטחון לאומי וההשפעה על תהליכים מרכזיים בדרג המדיני ובצה״ל, ראש הממשלה בנימין נתניהו "לא אישר תפיסת ביטחון לאומי מחייבת ולא מימש את אחריותו בנושא".
המבקר קובע כי במשך שנים הדרג המדיני לא מימש את אחריותו לוודא שמדינת ישראל ערוכה לאתגרי הביטחון על בסיס תפיסה סדורה, מעודכנת ומאושרת באופן רשמי. "במצב כזה", כתב אנגלמן, "יכולתו של הדרג המדיני להכווין את צה״ל ויתר גופי הביטחון בראייה אסטרטגית ארוכת טווח, לאתגר אותם ולפקח עליהם לוקה בחסר ובמקרים מסוימים אינה קיימת".
היעדר תפיסת ביטחון מקשה על קביעת סדרי עדיפויות לאומיים ועל דיון מושכל בסיכונים ובאופן ההתמודדות עמם. המבקר מציין כי נתניהו אמנם יזם כתיבת תפיסת ביטחון לאומי בשנים 2017–2018 ופעל להטמעתה, אך לא סיים את המהלך ולא הביא את התפיסה לאישור רשמי של הממשלה. לדבריו, "בכך לא מימש את אחריותו, ותפיסתו נותרה ללא תוקף מחייב וללא יכולת יישום".
אנגלמן הוסיף כי הדוח הנוכחי אינו מחליף את הדוח המקיף על מחדלי 7 באוקטובר, אך מהווה נדבך משמעותי בהבנת השורשים האסטרטגיים שהובילו לקריסת הקונספציה. לדבריו, "המבקר לא ישקוט עד שיספק תשובות למחדלי הדרגים המדיני והצבאי, ואלה יפורסמו כאשר תסתיים מלאכת הביקורת עליהם".
גם בצה״ל, במוסד ובשב״כ הסכימו עם הצורך בגיבוש תפיסת ביטחון לאומי מחייבת, שתעודכן מעת לעת ותנחה את כלל הגופים כיצד לפעול. לפי הדוח, תפיסה כזו תסייע בתיאום בין הדרגים, תגדיר את היעדים והאחריות של כל מערכת, ותיצור שפה משותפת בין הדרג המדיני לביטחוני.
המבקר מדגיש כי תהליך סדור לגיבוש תפיסת ביטחון יכריח את הממשלה לדון בשאלות יסוד, לקבוע סדרי עדיפויות, להקצות משאבים בהתאם ולהתמודד עם הנטייה להסתמך על ניסיון העבר בלבד. "תהליך כזה יסייע לאזן בין לחצים קצרי טווח ובין הסתכלות אסטרטגית ארוכת טווח", כתב.
בדוח מצוין כי הקונספציה שקדמה למלחמה קרסה בשל כשל משולב בשלושת עקרונות היסוד של תפיסת הביטחון: ההרתעה, ההתרעה וההגנה. "רמת היישום של העיקרון הרביעי, עקרון ההכרעה, טרם הובהרה עד למועד סיום הביקורת", הוסיף המבקר.
לדברי אנגלמן, גם הדרג המדיני וגם הדרג הביטחוני שגו בהנחותיהם. ראשי הממשלה נתניהו ונפתלי בנט טענו כי חמאס מורתע ואינו חותר למלחמה. נתניהו אף אמר בדיון מבצעי במאי 2023 כי יש "לשמר את חמאס המורתע ככל האפשר מחוץ לאירוע", והצהיר כי "הם חסומים בזכות קיר הפלדה שבנינו להגנת אזרחי ישראל". הצהרות דומות השמיעו שר הביטחון לשעבר בני גנץ ובכירים נוספים.
גם בדרג הביטחוני־צבאי נשמעו הערכות שגויות. הרמטכ״ל הרצי הלוי וראש שב״כ רונן בר סברו כי טכנולוגיות מתקדמות יאפשרו התרעה מוקדמת וחומת הגנה אפקטיבית מול אויבי ישראל. הרמטכ״ל לשעבר אביב כוכבי וראש אמ״ן לשעבר אהרון חליווה טענו כי חמאס מרוסן ואינו חותר לעימות, ובחודש יוני 2023 אף אמר חליווה כי "חמאס שואף לשמור את רצועת עזה מתחת לסף עימות".
המבקר קובע כי גם ראשי המטה לביטחון לאומי לדורותיהם, מאז חקיקת חוק המל״ל בשנת 2008, לא הביאו לקבינט המדיני־ביטחוני תפיסת ביטחון מעודכנת לדיון ולהחלטה, ובכך לא מימשו את תפקידם.
