מצ"ח: לא תיפתח חקירה פלילית נגד עומר מיארה בנה של היועמ"שית בהרב-מיארה. מיארה נחשד בגניבת אפוד קרמי מחייל במהלך שירות מילואים ב-2023. המכתב שוגר אמש בתשובה לפניית עו"ד זהבה גור מלפני חצי שנה. "האירוע טופל בתוך היחידה באמצעות הליך משמעתי, כולל הדחת הקצין מהמילואים, ובהיעדר תלונה מהנפגע - לא נמצא צורך בחקירה פלילית". (עידן יוסף)
תופעה מדאיגה: מעסיקים דוחים מועמדים חרדים שלא שירתו בצבא
עדויות שהגיעו ל'בחדרי חרדים' מצביעות על תופעה מתרחבת של סירוב העסקת חרדים שלא שירתו בצה"ל, גם בעלי פטור חוקי. מאז השבעה באוקטובר, רבים מהחרדים מדווחים על אפליה הולכת וגוברת בשוק העבודה
חרדים עובדים צילום: פלאש 90
בשבועות האחרונים סוגיית הגיוס מעוררת מתיחות גוברת ומעמיקה את הקרע בציבור הישראלי. אך מאחורי הוויכוח הציבורי נחשפת תופעה חמורה נוספת: אפליה גוברת נגד חרדים שלא שירתו בצה"ל. ל'בחדרי חרדים' הגיעו עדויות רבות על מעסיקים המסרבים לקבל חרדים לעבודה, גם כאשר ברשותם פטור צבאי תקף. מדובר במגמה שפוגעת בערכים הבסיסיים ביותר של חברה ליברלית ודמוקרטית, שבה הזכות לעבודה אמורה להיות שווה לכל אדם.
על פי העדויות, דלתות נסגרות בפני צעירים חרדים במקומות עבודה מגוונים, החל מחנויות בקניונים וכלה בעסקים ציבוריים. לעיתים ניתנות תשובות מתחמקות, ולעיתים מדובר בסירוב גלוי. מאז השבעה באוקטובר, מספרים פונים למערכת, נדמה כי עצם העובדה שאדם חרדי לא שירת בצבא הופכת אותו למועמד לא רצוי.
א', צעיר חרדי שעבד בשירות הציבורי כמה שנים, סיפר כי בתחילת המלחמה הודיעו לו שאינו יכול להמשיך בעבודתו בלי שירות צבאי. "ניסיתי לשלב שירות אזרחי עם עבודה ולא הצלחתי. בסוף התגייסתי, לא הייתה לי ברירה", אמר. לדבריו, החשש מאובדן פרנסה ועתיד תעסוקתי הוא שדחף אותו להתגייס.
מקרה נוסף הוא של מלש"ב חרדי שהוציא פטור לא חוקי. לדבריו, גם עסקים בבעלות חרדית אינם מוכנים להעסיקו. "הלקוחות שואלים אם העובדים עשו צבא. בעלי עסקים אמרו לי לחזור אחרי השירות".
ש', אב לשלושה ובעל עסק גדול במרכז הארץ, מתאר פגיעה כלכלית ממשית. "לקוחות מנתקים קשר ברגע שהם שומעים שלא שירתתי בצבא. אני מפסיד מכרזים גדולים רק בגלל זה", אמר.
צעיר נוסף, המשרת כיום באחד המסלולים החרדיים בצה"ל, סיפר כי ניסה בעבר להתקבל לעבודה בחברת מוצרי חשמל בירושלים. "אמרו לי בעדינות שאחזור אחרי שאעשה צבא", סיפר. לדבריו, איש אינו אומר זאת במפורש, אך המסר ברור.
עדויות נוספות שהגיעו למערכת מצביעות על דפוס חוזר: המעסיקים עצמם לעיתים אינם מתנגדים, אך חוששים מהתגובות של לקוחות או שותפים עסקיים. הלחץ הציבורי יוצר בפועל הדרה שקטה, הסותרת את ערכי השוויון שעליהם אמורה להישען חברה חופשית.
במקרים רבים, החרדים שנפגעו מתארים יחס מנומס אך קר, שבו הראיונות מסתיימים בהבטחה עמומה של "נחזור אליך", כאשר למעשה מדובר בסלקציה על בסיס רקע צבאי ולא על פי כישורים מקצועיים.
תופעה זו, שמתרחשת דווקא במדינה הרואה עצמה ליברלית ושוויונית, מעוררת שאלות נוקבות. כיצד ייתכן שמעסיקים חופשיים מרשים לעצמם לפסול אדם בשל אמונתו או בחירותיו האישיות? מדוע חופש המצפון של החרדי אינו נחשב לגיטימי באותה מידה שבה נחשבים ערכים אחרים של חופש הפרט?
נכון לעכשיו אין גוף רשמי המטפל במקרים הללו באופן יזום, והנפגעים חוששים להתלונן מחשש לפגיעה נוספת במעמדם. אך אם המגמה תימשך, היא עלולה להפוך מתופעת שוליים לתופעה חברתית רחבה, שתכרסם בעקרונות הדמוקרטיים ותעמיק את הקרע בין חלקי העם.
