מצ"ח: לא תיפתח חקירה פלילית נגד עומר מיארה בנה של היועמ"שית בהרב-מיארה. מיארה נחשד בגניבת אפוד קרמי מחייל במהלך שירות מילואים ב-2023. המכתב שוגר אמש בתשובה לפניית עו"ד זהבה גור מלפני חצי שנה. "האירוע טופל בתוך היחידה באמצעות הליך משמעתי, כולל הדחת הקצין מהמילואים, ובהיעדר תלונה מהנפגע - לא נמצא צורך בחקירה פלילית". (עידן יוסף)
המהלך שמקדם הרמטכ"ל זמיר במסגרת לקחי 7 באוקטובר
במסגרת לקחי 7 באוקטובר - הרמטכ״ל זמיר מקדם: חלוקה מחדש של הסמכויות והאחריות בין גופי הביטחון - צה״ל, שב״כ, המוסד והמשטרה
הרמטכ"ל אייל זמיר בטקס מצטייני הנשיא צילום: Yonatan Sindel/Flash90
במסגרת הפקת לקחי 7 באוקטובר ולקחי המלחמה, הרמטכ״ל אייל זמיר סבור כי נדרש להגדיר ולעצב מחדש את גבולות הגזרה, חלוקת הסמכויות והאחריות בין גופי הביטחון השונים - צה״ל, שב״כ, מוסד והמשטרה.
חלוקת האחריות נוגעת לזירות הפעולה של מערכת הביטחון כולה, וגם במישור המודיעיני - מי עוסק באיסוף מודיעין אותות (״סיגינט״), מודיעין אנושי מסוכנים (״יומינט״) וכו׳. כך מפרסם הבוקר (שני) דורון קדוש בגל"צ.
תחקירי 7 באוקטובר בצה״ל העלו שורה של תקלות וכשלים בחלוקת האחריות בין הגופים:
- שב״כ היה האחראי הבלעדי על איסוף מודיעין מסוכנים וממקורות אנושיים ברצועת עזה. לצה״ל לא היה אף מקור ברצועה - ויחידת הסוכנים של אמ״ן, 504, כלל לא פעלה ברצועה. אחרי 7 באוקטובר נפתח ״מרחב דרום״ ביחידה, וכעת נדרש להגדיר מחדש את תחומי האחריות בין צה״ל לשב״כ בנושא - כדי לא להותיר את האחריות הבלעדית בידי שב״כ.
- המשטרה הייתה האחראית על אבטחת מסיבת הנובה - מאחר שמדובר היה באירוע אזרחי, שמתקיים בסביבה אזרחית, כל הליכי אישור התכניות והאבטחה הופקדו בידי תחנת משטרת אופקים. זאת על אף שהמסיבה התקיימה בצמוד לגבול הרצועה, בשטח ההגנה של אוגדת עזה. המצב הוביל לכך שהיו רק שוטרים חמושים מעטים במסיבה, מאבטחים אזרחים, ולא היה אף לוחם צה״ל חמוש שאבטח את האירוע. המחדל הזה שעלה מתחקיר הנובה דורש הגדרה מחדש של סמכויות ואחריות בין צה״ל למשטרה.
- תחקיר קבלת ההחלטות בליל 6-7 באוקטובר העלה פערים בשיח הבין ארגוני ובהערכות המצב המשותפות שלא התקיימו בין צה״ל לבין השב״כ: הרמטכ״ל הלוי וראש השב״כ רונן בר לא דיברו ביניהם באותו הלילה, על אף ששניהם היו ערים וכל אחד מהם קיבל החלטות וקיים הערכות מצב עם אנשיו. היחיד שקיים הערכת מצב משותפת, מיוזמתו, היה מפקד פיקוד הדרום ירון פינקלמן, שהעלה על הקו בהערכת המצב הפיקודית שני אנשי שב״כ (שלא שינו את ההערכה, שלא באירוע לטווח הזמן המיידי). הסוגיה הזו דורשת להגדיר כיצד באירועים דומים, כשעולות התרעות מודיעניות - איך מתנהל השיח בין צה״ל לשב״כ, או בין צה״ל למוסד (תלוי בזירה), וכיצד מתנהלים תהליכי הערכות המצב המשותפים.
בכיר בצה״ל אמר לגלי צה"ל: ״המסמך האחרון שעסק בסוגיות האלה ונחתם בין גופי הביטחון הוא מלפני שנים - וצריך לסדר את הדברים מחדש. תחקירי 7 באוקטובר העלו באופן חד משמעי כי חייבים לפתוח הכל מחדש, ולבדוק מה ניתן לעשות יותר טוב בפעם הבאה״.
בשב״כ ובמשטרת ישראל לא מסרו תגובה בנושא המהלך המתוכנן של הרמטכ״ל זמיר, וייתכן שהוא יעורר מחלוקות ומתיחות בין גופי הביטחון. כזכור - שב״כ והמשטרה סירבו בתוקף לפניית צה״ל בעבר לקיים תחקירים משותפים לשלושת הגופים, והתעקשו כי הם יקיימו תחקירים נפרדים, במנותק מצה״ל.
