סוכנות האזרחות וההגירה של ארה"ב מקצרת את תוקף אשרת העבודה למהגרים מ-5 שנים ל-18 חודשים.
עשרות אלפי שקנאים וחסידות עוצרים בישראל: זו הסיבה
ישראל מהווה תחנת מעבר מרכזית למיליוני עופות נודדים, בדרכם מאירופה לאפריקה. בקע ים המלח משמש תוואי נוף ישר וברור לעין ותנאי הטמפרטורה הופכים את האזור לציר אידיאלי לנדידה
חסידות באזור הגלבוע צילום: מחמוד נאסר, רט"ג
ד"ר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים, מסביר אילו עופות נודדים לאורך ציר ים המלח והר הנגב, כיצד הן נעות ומה מושך אותן לאזור הכי ישראלי שיש
ישראל היא ציר נדידה מרכזי בעולם וים המלח הוא אחד ממסלולי הנדידה המרכזיים בה. זהו תוואי נוף ישר וברור לעין שנמתח לאורכו של בקע ים המלח, מהחרמון ועד אילת, והלאה לעבר סיני ואפריקה. וזה סימן הדרך המשמעותי עבור העופות הנודדים מאירופה לאפריקה.
לעופות דואים השילוב של תוואי נוף ברור, תנאי טמפרטורה בהם מתפתחים זרמי אוויר חם או רוח העולה מהמצוקים הנישאים הופכים את האזור לציר אידיאלי לנדידה. גם ציפורים אחרות הנודדות בלילה נעזרות בתוואי הנוף הברורים אך נסמכות גם על שמי הליל ומיקום זריחת ושקיעת השמש. בשפה מליצית ניתן לראות זאת כגשר עילי של חיים בתנועה מתמדת.
שעון הנדידה
ד"ר דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים: "עונת הנדידה בסתיו היא אחת התקופות המרתקות בשנה, מאות אלפי עופות חולפים מעל ישראל ויוצרים מראות יוצאי דופן של טבע בתנועה.
זו הזדמנות מצוינת לצאת לשטח, להתנתק מעט מהשגרה ולאגור כוחות בטיול משפחתי באחד האזורים היפים בארץ. כשאתם יוצאים לטייל, הקפידו על כללי הטיול הבטוח – נעליים סגורות, חבישת כובע, מים לשתייה ושמירה על הניקיון למען הטבע והמטיילים הבאים".
הנדידה טבועה גנטית במינים שונים של עופות. אחד האותות המפעילים את "שעון הנדידה" הוא התקצרות שעות היממה. ככל ששעות האור מתקצרות בצפון כד"א, מתחילה תנועה דרומה. לפעמים בקווי רוחב צפוניים מאוד תחילת התנועה היא לאורך קווי הרוחב ורק לאחר מכן מתחילה תנועה דרומה. מעין "איפוס" של המצפן.
מעבר להתבססות על כוכבים, מיקום שקיעת וזריחת השמש וגורמים אחרים, נסמכות הציפורים גם על תוואיי נוף בולטים אחריהם ניתן לעקוב גם מגובה רב ואף כאשר שמי הלילה בהירים דיים לראות תוואי נוף בולטים. אחד המקומות הללו הוא בקע ים המלח.
בקע ים המלח
בקע ים המלח הוא שם כללי אך המופע הנופי הבולט מתחיל הרבה צפונה לים המלח. בישראל זהו עמק החולה אך המתאר הבולט ממשיך גם בתוך לבנון. הפרשי הגובה בין המצוקים לבקעות ולעמקים יוצר תוואי נוף בולט ישר ונוח למעקב.
לאורך הציר הזה חולפים מדי עונה מינים רבים. עופות דואים כמו שקנאים, חסידות ועופות דורסים, מעופפים ביום ונעזרים בתופעת המכונה "תרמיקה", פני הקרקע מתחממים במהלך היום והאוויר מעליהם עולה כלפי מעלה. העופות ממתינים להתחממות הקרקע ולכן עיקר ההתרוממות לאוויר היא בשעות הבוקר המאוחרות.
העופות פורשים את כנפיהם ונשענים על עמודי האוויר חם העולים מעלה, הן צוברות גובה, ואז גולשות למוקד הבא כמעט מבלי להניע כנפיים. כך הן שומרות על אנרגיה ומצליחות לחצות מאות קילומטרים ביום אחד בלבד. בקע ים המלח מהווה נקודת ייחוס ברורה במרחב והתנאים הסביבתיים יוצרים אזור מושלם לנדידה חסכונית באנרגיה.
ציפורי שיר עופות מים הנודדות בלילה עפות גם הן לאורך ציר ים המלח אך מרביתן עושות את הנתיב בשעות הלילה. כאמור תוואי הנוף בולט גם בלילות בהירים. הלילה קריר יותר ובעיקר הציפורים לא חשופות לעיניים של העופות הדורסים.
עם אור ראשון הן נוחתות בתחנות התרעננות לאורך הציר. נאות מדבר, שטחי חקלאות וישובים, שם שבו הן נחות, ומלקטות חרקים לפני המשך הדרך דרומה. המעיינות, באזור ים המלח בסביבה המדברית העוינת והיבשה השיחים והכתמים הירוקים שמקיפים את הים הנמוך בעולם מספקים להן מזון והגנה, ומאפשרים להמשיך במסע הארוך בין אירופה לאפריקה.
עוד תוואי בולט בנוף מעליו דואים עופות רבים הוא רכסי הר הנגב. חלק מהעופות הנעים מעל ציר ים המלח והרי שומרון ויהודה פונים דרומה מזרחה וממשיכים בציר נדידה העובר מעל הר הנגב. שם הם יכולים לפגוש את מיני הדורסים המקומיים כמו הנשר המקראי המקנן וחי במצוק הצינים.
