מצ"ח: לא תיפתח חקירה פלילית נגד עומר מיארה בנה של היועמ"שית בהרב-מיארה. מיארה נחשד בגניבת אפוד קרמי מחייל במהלך שירות מילואים ב-2023. המכתב שוגר אמש בתשובה לפניית עו"ד זהבה גור מלפני חצי שנה. "האירוע טופל בתוך היחידה באמצעות הליך משמעתי, כולל הדחת הקצין מהמילואים, ובהיעדר תלונה מהנפגע - לא נמצא צורך בחקירה פלילית". (עידן יוסף)
האסטרטגיה החדשה של חמאס: התמתנות תקשורתית כלפי חוץ, ביסוס משילות כלפי פנים
בחינה מעמיקה של הנרטיבים שמקדמת חמאס באמצעות דובריה הרשמיים ובכלי התקשורת המזוהים עמה מצביעה על מאמץ תודעתי מתמשך של התנועה, שמטרתו להבליט שורה של הישגים משמעותיים שאותם היא מעוניינת לשווק מבחינה תודעתית לאחר ההסכם ובכללם הטלטלה שחוללה מתקפת ה-7 באוקטובר בישראל. וכישלונה של ישראל בפירוק חמאס מנשקה
פעילי חמאס בעזה צילום: פלאש 90
מסר בולט בתקשורת חמאס, שאף הודגש ביתר שאת לאחר הסכם הפסקת האש, הוא שישראל כשלה בהשגת היעד המרכזי שהיא הגדירה למלחמה: השמדת חמאס. בהקשר זה, חמאס טורח להבליט כי הוא נותר הריבון הבלעדי ברצועת עזה ונציגי התנועה ורק הם מנהלים את המשא ומתן מול המתווכות, ואף מול השליח האמריקאי למזרח התיכון, באופן ישיר ובלתי אמצעי.
להערכת מרכז המידע למודיעין ולטרור על שם אלוף מאיר עמית, ההתנהלות התקשורתית המתונה והזהירה יחסית של חמאס נובעת מרצונו “להלך בין הטיפות” בתקופה רגישה זו מבחינתו, תוך המשך ניהול מערכה תודעתית על הנרטיבים שלו וזאת ממספר סיבות: חיזוק המשילות האזרחית והביטחונית ברצועה לפני ההתקדמות ליישום השלבים הבאים של הסכם הפסקת האש, כאשר לפי ההצהרות הפומביות של בכירי חמאס הם מעוניינים להמשיך הלאה, אולם לא ברור עדיין עד כמה עמדה זו באה לידי יישום בפועל, לפחות בזמן הקרוב; רצון הארגון לא להתעמת עם המדינות המפקחות על יישום ההסכם; הבנת חמאס כי המצב הקשה ברצועת עזה בתום שנתיים של מלחמה אינו עולה בקנה אחד עם “חגיגות ניצחון” שעלולות לגרום לו נזק תדמיתי בתקופה שבה הוא נדרש להיאבק על קיומו בכלל ועל המשך עתידו כגורם בעל שליטה והשפעה ברצועת עזה בפרט.
ההישג של סיום הלחימה, כאשר חמאס נותר הריבון ברצועה ולא נכנע, בלט בהתבטאותו של בכיר חמאס בלבנון, אסאמה חמדאן אשר אמר כי ה-7 באוקטובר יישאר ציון דרך היסטורי בתולדות העם הפלסטיני וגם בתולדות “הישות הזמנית”, וכי על אף ש”הכיבוש” ביקש להוביל את ההתנגדות לכניעה, לא היה לוחם אחד שהרים דגל לבן, השליך את נשקו או הפסיק להילחם במשך שנתיים של מלחמה. לדבריו, המאפיין הבולט של הסכם הפסקת האש הוא בכך שהשלב הראשון בו הוא הכרזה על סיום המלחמה בניגוד למה ש”הכיבוש” ביקש להשיג.
נרטיב הריבונות ומשילות חמאס ברצועה הובלט ביתר שאת במסגרת מימוש שלב השבת החטופים והחללים בתמורה לשחרור אסירים פלסטיניים והשבת גופות, כמתחייב מההסכם. במסריו לתקשורת, הדגיש חמאס כי פעולות איתור וחילוץ החללים נמשכות כסדרן חרף תנאי השטח הקשים והיעדר ציוד ואמצעים מתאימים. בכך מבקש חמאס לצרוב בתודעה שלא זו בלבד שהוא לא חדל מלהתקיים, אלא הוא ממשיך לשמש בתור ה”כתובת” הבלעדית ברצועה גם לצורך ניהול המשא ומתן וגם בהקשרי מימוש סעיפי הסכם הפסקת האש.
בהמשך לכך, יחידת ההסברה הקרבית של הזרוע הצבאית של חמאס ממלאת גם היא תפקיד מרכזי בהדגשת המסר, לפיו הזרוע הצבאית ממשיכה לתפקד ולמלא את משימותיה באופן שוטף והיא זו שמנהלת את ההליכים המסודרים והמוקפדים של איתור החטופים וגופות החללים הישראליים ומסירתם לנציגי הצלב האדום.
בהקשר זה, יצוין כי על רקע השבת גופתו של סגן הדר גולדין הי"ד, שגופתו הוחזקה בידי חמאס מאז מבצע “צוק איתן” באוגוסט 2014, ניכר מאמץ תודעתי של חמאס שתכליתו התרסה והדגשה כי מאמצי צה”ל לאיתור וחילוץ גופות חללים לאורך השנים וגם בעת שהותם ברצועת עזה במהלך המלחמה נחלו כישלון, הודות לפעולות הונאה שננקטו כדי להסתיר את מיקום הגופות. כך למשל, דובר חמאס, חאזם קאסם, אמר כי “התבונה הביטחונית של גדודי אלקסאם סיכלה את מאמציו של המודיעין הישראלי בעזה”.
חמאס גם משתדל להציג את עצמו כמי שנושא ונותן בשם העם הפלסטיני כולו, ולכן המסר המרכזי הוא שאת פירותיו של “מבול אלאקצא” קוצר העם הפלסטיני כולו ולא ארגון חמאס או תושבי הרצועה. ח’ליל אל-חיה, שעמד בראש צוות המשא ומתן של חמאס, ציין בנאומו לרגל הסכם הפסקת האש כי “אחיכם היו גברים ליד שולחן המשא ומתן, הציבו את האינטרס של העם שלנו ואת שימור דמו לנגד עיניהם מהרגע הראשון של הקרב”.
בכך נראה שחמאס מבקש להמשיך ולקרוא תיגר על הלגיטימיות של הרשות הפלסטינית ולשוב ולבסס את הטיעון המוכר שלו, לפיו הרשות הפלסטינית אינה מייצגת את העם הפלסטיני נאמנה ואינה מגנה על זכויותיו בניגוד לחמאס שנלחם עבור מימוש זכויותיו של העם הפלסטיני. תובנה זו מתחדדת אף יותר גם בשל העובדה שבמסרים הוויזואליים שהפיץ חמאס במסגרת תיעוד חגיגות הניצחון הצנועות, המאולתרות לכאורה והמקומיות שהתקיימו מיד לאחר ההכרזה על הסכם הפסקת האש, תועדו החוגגים כשהם מניפים את דגלי “פלסטין” ודגלי חמאס כלל לא נראו ברקע.
