נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי בנאום מרגש: "עם ישראל חי"

שר החוץ גדעון סער השתתף יחד עם נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי באירוע החגיגי לציון 90 שנה לארגון דאי״ה (ארגון הגג של האיגודים היהודיים בארגנטינה). האירוע התקיים במעמד חברי סנאט, חברי קונגרס אנשי מימשל וחברי הקהילה היהודית.

שר החוץ גדעון סער הודה באירוע לנשיא מיליי על עמידתו האמיצה והעוצמתית לצד ישראל בזירה הבינלאומית. השר סער: ״בחירת הנשיא חאבייר מיליי היתה נס כפול: לארגנטינה ולעם היהודי. ניצחונו בבחירות לפרלמנט בחודש שעבר היה נדבך חשוב בביסוס שלטונו והעלאת ארגנטינה על דרך המלך. אהבתו ליהדות, לעם היהודי ולמדינת ישראל היא כנה, עוצמתית ומרגשת. לכן, בפתח פגישתי איתו בלשכתו ברכתי מכל הלב בירכת ״שהחיינו״. כשהנשיא ראה שאני מניח את הכיפה על ראשי ומברך - הוא מיהר להניח על ראשו את הכיפה השמורה בלשכתו. בפגישה בינינו דנו בפרוטרוט בהעברת שגרירות ארגנטינה לירושלים ובארוע החגיגי שיתקיים ב״ה באביב הקרוב. כשנפרדנו אמש אמר לי הנשיא בחיוך גדול: ״נתראה בקרוב בירושלים״.

דבריו המלאים של נשיא ארגנטינה חאבייר מיליי באירוע: ״מאז ה-7 באוקטובר, קהילות יהודיות בכל רחבי העולם, כולל הקהילה היהודית הארגנטינאית, סובלות מהטרדות מתמשכות מצד מי שטוענים שהם נלחמים נגד אי-צדק. הם מעליבים, מאיימים ומציירים גרפיטי על מוסדות חינוך במטרה היחידה להפחיד את מי שהם שונאים, וכולנו יודעים ששנאה זו קשורה מעט מאוד למה שקורה במזרח התיכון. אני רוצה להצטרף למילות נשיא ה-DAIA ולהבהיר היום שבארגנטינה יש לנו, במסגרת החוק הקיים, אפס סובלנות לאנטישמיות. במובן זה, המחויבות שלנו כמדינה למאבק באנטישמיות מתבטאת בכך שבשנה הבאה נכהן בנשיאות IHRA, הברית הבינלאומית לזיכרון השואה.

יתרה מכך, במסגרת הביקור האחרון שלנו לישראל חתמנו על המזכר להגנה על החירות והדמוקרטיה. שיהיה ברור ההבדל: בעוד ממשלות אחרות התקשרו עם איראן כדי לכסות על פיגועי טרור באדמת ארגנטינה, אנחנו התקשרנו עם ישראל כדי להילחם בטרור ובאנטישמיות. אנחנו  מקווים שהמזכר הזה ישמש לא רק לחיזוק היחסים הדו-צדדיים שלנו עם ישראל אלא גם כנקודת פתיחה להעמקת שיתוף הפעולה בין ישראל לכל האזור סביב ערכים ויעדים בסיסיים כמו חירות ומאבק בטרור. 

מתוך מטרה זו אנו הולכים לקדם גם את הסכמי יצחק שעוצבו על בסיס הסכמי אברהם שמביאים שלום למזרח התיכון. הסכמי יצחק מבקשים להעמיק את הקשרים בין ישראל ואמריקה הלטינית, לפתח שיתוף פעולה במגזרים אסטרטגיים ולחזק את הקשרים הדיפלומטיים. 

ארגנטינה תהיה המדינה החלוצה בהגנה ובקידום של הסכמים אלה יחד עם ארצות הברית. היום, יותר מתמיד, יש צורך שהעולם החופשי יתרומם יחד נגד האיומים על החירות המנסים להרים את ראשם.

העולם היום אינו כמו שהיה לפני כמה שנים: ה-7 באוקטובר היה "לפני ואחרי", לא רק עבור ישראל או היהודים, אלא עבור כל המערב. ב-7 באוקטובר כולנו יכולנו לראות את פני הרוע; ראינו איך חברה ביצעה, צילמה ושיתפה בגאווה עם שאר העולם את הפשעים הנוראיים ביותר שיש זיכרון עדכני אליהם.

וקשה לדמיין למי שלא ראה את האירועים, את גודל האימה של המתקפה הטרוריסטית הזו, זה היה אירוע טראומטי, אירוע שהזכיר לכולנו שישראל לא נלחמת נגד יריב סביר אלא נגד אויב עם רצון ויכולת לבצע רצח עם, אויב שלא חומל על ילדים, קשישים או נשים בצמאונו הבלתי נלאה לכפות אידיאולוגיה פלילית, וזה, בלי להגזים, אויב מרושע באמת.

אבל היום, אחרי שנתיים של מלחמה קשה שבה ישראל הייתה מצויה בשבע חזיתות שונות, ישראל יכולה לראות את האור הודות לגבורת החיילים הישראלים ולתמיכה הבלתי מעורערת של הנשיא טראמפ, היום כל החטופים שעדיין היו בחיים נמצאים שוב בבתיהם. וביניהם החזרנו גם את בני ארצנו דוד קוניו, אריאל קוניו ואיתן הורן. על נס כזה אין אלא להודות לאלוקים.

ובסכסוך הזה העמדה שלנו תמיד הייתה מאוד ברורה: בעוד שהרוב הגדול של העולם החופשי החליט להפנות עורף למדינת היהודים, אנחנו הושטנו יד; בעוד שהרוב הגדול הטה אוזניים ערלות לגידול באנטישמיות באדמותיהם, אנחנו גינינו זאת בעוצמה רבה יותר, כי לרוע אי אפשר להגיב באדישות, אלא צריך להתמודד איתו בכוח באותה עוצמה, אך בכיוון הפוך.

בסופו של דבר, אם כוחות הטוב לא יתחילו את המאבק הזה, הכל אבוד וזה נכון במיוחד כשהמצב קשה, כשכולם אומרים לך שלא צריך לקחת במאבק הזה, כשכולם שותקים מפחד או מפחדנות, כי הרגע שבו אדם, ממשלה או מדינה מפסיקים לעשות את הדבר הנכון כי זה לא פופולרי, זה הרגע שבו הם מתחילים למות. שיהיה ברור היטב, לוותר על הטוב כדי לאמץ את הנוחות זו גזירה לכישלון. אדישות לרוע היא להיות חלק מהרוע.

וזו אמת שמנחה אותנו גם ביחסים הבינלאומיים וגם בכלכלה ובפוליטיקה. כי אנחנו צריכים להיות ברורים שבין הטוב לרוע אין דרך ביניים, והיום יותר מתמיד אנחנו צריכים להבין זאת היטב כאומה. כי מזה זמן הקטגוריות המוסריות הבסיסיות האלה, הכל כך יסודיות, נחתרו באופן שיטתי מהשלטון. וההשלכה של מחיקת ההבדל בין הטוב לרוע, של ויתור על הערכים היהודיים-נוצריים ששימשו מדריך למדינתנו במשך זמן רב, היא שהתחלנו לאבד את הדרך. התחלנו כעם לבלבל בין צדקה לחלוקה מחדש, התחלנו להפוך את העני לעבד של המדינה, התחלנו לגנוב את פרי עבודתו של היושר עם טיעונים מפוארים. והרטוריקה הזו בסופו של דבר תקעה אותנו, כי ערכים מוסריים הם המקור האמיתי לצמיחה כלכלית, והערכים האלה מכתיבים גם את הקיום וההגנה על הקניין של אנשים חופשיים; קניין שבמדינה שלנו הותקף באופן שיטתי על ידי המדינה על ידי הקיבה הבלתי שבעה של הפוליטיקאים.

האמת הבסיסית הזו, כל כך מובנת, צריכה להיות מוסתרת על ידי סוגדי המדינה הנוכחית, הם צריכים שאנשים יחשבו שהמדינה היא זו שיוצרת את הצמיחה והרווחה במקום המאמץ שלהם עצמם וזה כדי שאחר כך לאנשים לא יהיו כלים או טיעונים למנוע שייקחו מהם את כל מה ששייך להם ויהפכו אותם לעבדים של הפוליטיקאי התורן. בסופו של דבר, ישראל היא דוגמה קיצונית לכל הערכים האלה שהפכו את המערב לגדול כי בהקמתה היא הייתה מעט יותר ממדבר ובתוך קרוב ל-80 שנה היא הפכה הודות לעבודה הבלתי פוסקת של אזרחיה לנווה מדבר של שגשוג וצמיחה.

לכן תמיכה בישראל נחוצה למדינתנו, כי זה אומר לתמוך בערכים שלפני 100 שנה הפכו אותנו לגדולים, אבל שנטשנו, ומכיוון שנטשנו אותם שקענו בעוני. לכן היום, יותר מתמיד, אנחנו צריכים להכפיל את המחויבות שלנו לטוב ולאמת, גם בתוך המדינה וגם מחוצה לה. היום יותר מתמיד, החובה המוסרית שלנו להגן על האמת של הערכים היהודיים-נוצריים האלה. כי ללא ספק המחויבות האיתנה הזו לטוב, ללא קשר לביקורות, היא זו שמראה לעולם שהיום אנחנו מדינה טובה יותר, וזה גם משהו נחוץ כדי להפוך את ארגנטינה לגדולה שוב.

תודה רבה לכולכם על תשומת הלב, שאלוהים יברך אתכם ושכוחות השמיים ילוו אותנו. עם ישראל חי״.