איתי בלומנטל: צה"ל - על המרד בגבעתי: "בהמשך לאירוע בחטיבת גבעתי אשר התקיים מוקדם יותר היום מפקד אוגדה 162, תת-אלוף שגיב דהן ומפקד חטיבת גבעתי, אלוף-משנה נתנאל שמכה הגיעו לבסיס ומקיימים שיח עם כלל המפקדים והחיילים. החיילים אשר הובילו את האירוע אשר התרחש מוקדם יותר היום יישפטו בפניי מח״ט גבעתי ויטופלו בהתאם לחומרת מעשיהם. בשיא האירוע היו כ-100 חיילים שעזבו את המסגרת. למעט מחלקה אחת, כלל החיילים שבו לבסיס. באשר להתנהלות מפקדי הגדוד, מדובר במפקדים שלחמו בכלל הגזרות בשלוש השנים האחרות והובילו את לוחמיהם באומץ לב, אנחנו מגבים את ההחלטה לטפל באירועי צעירות ותיקות. האירוע ייתחוקר ובמסגרתו תבחן גם דרך הטיפול של המפקדים באירוע".
זייפת שטרות? תשלם קנס על הפרת זכויות יוצרים
בית משפט השלום בירושלים פסק כי אדם שזייף מאות שטרות יפצה את בנק ישראל בכרבע מיליון שקל בגין הפרת זכויות היוצרים בעיצוב השטרות
שטרות כסף צילום: Canva
פסק דין שניתן בבית משפט השלום בירושלים קבע כי אדם שהורשע בזיוף ובהחזקת חומרי זיוף שטרות יידרש לשלם לבנק ישראל פיצוי כספי משמעותי בגין הפרת זכויות היוצרים בעיצוב השטרות. בynet פורסם כי ההליך הוגש כתביעה אזרחית נגררת לפלילים לאחר שהנאשם הודה בזיוף ובהפצת שטרות בערכים שונים.
במסגרת עובדות כתב האישום שהוגשו נגדו הודה הנתבע כי ייצר בביתו מאות שטרות מזויפים בערכים של חמישים מאה ומאתיים שקלים. הוא השתמש בעותקים מדויקים של העיצובים הרשומים כיצירות המוגנות בזכויות יוצרים שבבעלות מלאה של בנק ישראל. חלק מהשטרות המזויפים אף נמכרו לסוכן משטרתי.
בנק ישראל שיוצג על ידי עורכת הדין גילה קרמר ממחוז ירושלים הדגיש כי תהליך עיצוב השטרות בישראל הוא הליך רחב ומורכב הדורש השקעה כספית גדולה. מתצהירו של רועי גרוס מנהל היחידה לתפעול מזומנים בבנק ישראל עלה כי בחירת העיצוב הנוכחי נעשתה לראשונה בתחרות פומבית בה השתתפו למעלה משמונים אמנים וגרפיקאים שהגישו מעל מאה הצעות. לאחר בחירה סופית עיבד הבנק את העיצוב לכדי שטר תקני הכולל אלמנטים מיוחדים וסימני ביטחון.
בynet דווח כי השופטת מיקה בנקי הדגישה כי הבנק הוכיח את ההשקעה הרבה הכרוכה בבחירת ורכישת זכויות היוצרים לכל צד של השטר. היא ציינה כי השטרות אושרו בתום התהליך בידי המועצה המנהלית של הבנק ובידי ממשלת ישראל ועל כן זכויות הקניין הרוחני בהן שייכות באופן מלא לבנק ישראל על פי הסכם התקשרות מול המעצבת.
הנתבע שהגיע לחלק מהדיונים ללא ייצוג משפטי טען כי לא גרם נזק לכלכלה וכי הכסף המזויף נמכר לגורמים משטרתיים בלבד. הוא אף ציין כי ניסה להגיע להסדר כספי עם המדינה. טענות אלו נדחו על ידי השופטת שקבעה כי עצם הזיוף היווה פגיעה בזכויות היוצרים של הבנק וחייב אותו בפיצוי של מאתיים וארבעים אלף שקל. בנוסף חייבה השופטת את הנתבע לשלם לבנק ישראל הוצאות משפט בסך עשרים וחמישה אלף שקל.
