סוכנות האזרחות וההגירה של ארה"ב מקצרת את תוקף אשרת העבודה למהגרים מ-5 שנים ל-18 חודשים.
הרבי מסאטמר עלה לארון הקודש וביקש להיות שותפים בבית המדרש
ללא הודעה מוקדמת עלה הרבי מסאטמר לארון הקודש בבית המדרש הגדול של החסידות ברחוב ראדני בויליאמסבורג וביקש מהחסידים להירתם ולתרום להמשך השיפוץ וההרחבה של בית המדרש
הרבי מסאטמר בבית המדרש צילום: באדיבות המצלם
האדמו"ר מסאטמר נשא דברים לפני קבלת שבת בבית המדרש המחודש של החסידות בשכונת ויליאמסבורג בברוקלין. הרבי עלה לארון הקודש וביקש מכל אחד להשתתף בהוצאות של הבנייה והתחדשות בית המדרש הגדול של החסידות ברחוב ראדני.
ל'בחדרי חרדים' הגיעו עיקרי דבריו של הרבי שעורר את החסידים לתרום להמשך שיפוץ בית המדרש שהורחב בחודשי החגים.
"אנחנו ברוך השם אחרי החגים בהם השתמשנו בבית הכנסת החדש, הצלחנו להתפלל במקום הגדול והחדש, היה הרבה סייעתא דשמיא".
"בפרשת השבוע אנו מוצאים שיעקב אבינו אמר: "אולי עברתי על מקום שהתפללו בו אבותיי - ולא התפללתי". כאשר יעקב אבינו הלך להכין את עם ישראל לגלות, הוא חש שכדי להחזיק מעמד בגלות נדרשות כוחות תפילה מיוחדות – כוחות הנמשכים דווקא ממקום שיש בו קדושת תפילות האבות, מקום שמסייע להעלות את התפילות ולתת כוח לעמוד בכל המצבים הקשים ובחושך הגדול של הגלות".
"אין צורך להאריך מהו אותו מקום קדוש שבו העמיד רבנו הקדוש זי"ע את המקום להתוועדות קדושה, ושם שפך שיח לפני הקב"ה בתפילות, בדרשות ובתורות הקדושות. וכן אבינו הקדוש זצ"ל המשיך שם שנים רבות את עבודתו בקדושה, מתוך השתפכות הנפש, ועד כמה נהרות של דמעות נשפכו שם בתפילה ובהתעוררות".
"וכפי שאמר יעקב אבינו: "אין זה כי אם בית אלוקים וזה שער השמים" – המקום הזה הוא שער השמים, שבו פתחו האבות הקדושים את שערי התפילה; והוא בית אלוקים ושער השמים".
"אני זוכר כשהייתי ילד קטן, אבא זצ"ל לקח אותי יחד איתו כשהרבי ה'ויואל משה' זיע"א הלך לבקר בקעמפים, ובית המדרש שם היה במצב מוזנח. הרבי לא רצה להיכנס לשם, והוא סיפר שבזמן זקנו, ה"ייטב לב", אירע פעם שהוא נכנס לבית המדרש וראה שהמקום אינו מכובד כפי שראוי למקום קדוש – המקום היה מלוכלך. והוא שאל: האם בבית שלכם הייתם נותנים שייראה כך? ואז אמר ה"ייטב לב" את הוורט הידוע: "מה נורא המקום הזה" - כמה מפחיד הוא מראה המקום הזה; "אין זה כי אם בית אלוקים" - רק בית מדרש יכול להיראות בצורה כזו… הרבי סיפר זאת כדי להדגיש שלא ראוי שמקום קדוש לא יכובד כראוי לבית ה'. ולכן באותה פעם לא רצה להיכנס לבית המדרש".
"ולענייננו לפני כחצי שנה ביקשתי מכמה עסקנים צעירים שישקיעו מאמץ כדי להרחיב את בית המדרש, כדי שיוכל להכיל יותר אנשים. קיבלתי על עצמי לעזור להם בכל מה שצריך כדי שיוכלו לבצע זאת, ושלא יהיה עיכוב מצד הכספים".
"צריך לומר את האמת: העסקנים השקיעו בזה בצורה יוצאת מן הכלל, ממש במסירות נפש. ובגלל אותה מסירות נפש הייתה סיעתא דשמיא מיוחדת בכל צעד ושעל - כפי שכולנו הרגשנו - וניכר היה כוח עליון המלווה את ההצלחה".
"למרות כל העיכובים, היה ברור שמשמים רוצים שהבניין ייבנה. בית המדרש הוכן בזמן לימי הקדושה של חודש תשרי, ולא התבטלה אפילו תפילה אחת, ברוך ה'".
"כשרוצים להקים דבר שבקדושה, אי אפשר על ידי יחידים, צריך שכולם ייקחו חלק. ורק ככה זה יצליח. זה חוב קדוש לכל אחד ואחד לסייע כפי אשר תשיג ידו".
