סוכנות האזרחות וההגירה של ארה"ב מקצרת את תוקף אשרת העבודה למהגרים מ-5 שנים ל-18 חודשים.
הונאת מצלמות המהירות: גבו מיליארדים מהציבור וזוכו
המשטרה רכשה מערך מצלמות מהירות בלי לבצע בדיקה מוקדמת, והציגה בפני בית המשפט מידע שלא תאם את המציאות. לאחר סגירת התיק נגד נצ״מ שרית פיליפסון, זוכה כעת סופית גם אילן כרמית ממכון התקנים בעקבות טענות לאכיפה בררנית. ובסופו של דבר, מי שנשאו בעלות היו הנהגים ששילמו מיליארדים בקנסות וחלקם אף איבדו את רישיונם
מצלמת מהירות צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
למרות שקבע נציב תלונות הציבור, השופט דוד רוזן, כי פיליפסון צריכה להיות מודחת ולהיחקר פלילית, היא לא הועמדה לדין. אמנם הודחה מתפקידה, אך המשיכה לשרת במשטרה, ובתחילת השנה אף נחקרה במח”ש בחשד לדיווח כוזב על שעות עבודה, מרמה והפרת אמונים.
פיליפסון וכרמית זכו דווקא לגיבוי מצד בכירי הפרקליטות, שניסו שלא לפתוח בחקירה. היועמ”ש דאז אביחי מנדלבליט עיכב במשך חודשים את הטיפול, עד שהעביר אותו לראשת מח”ש, קרן בר מנחם. המשנה הפלילי שלו, מומי למברגר, טען בתחילה שאין חשד לפלילים. בחקירתה במח”ש אף אמרה פיליפסון שכל פעולותיה נעשו בידיעת הפרקליטות ובאישור למברגר. כך דווח בוואלה.
למרות שהשופט יעקב כהן הדגיש כבר בפסק דין קודם כי פיליפסון לא פעלה כמצופה מתובעת משטרתית וכמי שממלאת תפקיד של ״קצינת בית המשפט״, נמנעה הפרקליטות מחקירה יזומה ונאלצה לעשות זאת רק בעקבות פניות של עו”ד תומר גונן, שהוביל את הצוות בעכו, יחד עם יוסי יעקובי, כפיר דור וערן בר אור.
ארבע שנים לאחר מכן, ב־2023, הודיעה הפרקליטות על סגירת התיק. ההודעה פורסמה בשעת ערב, ביום שבו התרחש פיגוע גדול בחדרה עיתוי נוח לפרסום החלטה בעייתית בלי למשוך תשומת לב. פיליפסון המשיכה לשרת, ובתחילת השנה נחקרה בחשד נוסף לזיוף דיווחי שעות. כעת נסגרו גם ההליכים נגד כרמית.
ומי ישלם את המחיר? הציבור. אחרי שנה שבה הוקפא השימוש במצלמות, המשטרה הציגה ניסוי מטעם הטכניון שקבע כי המערכת אמינה. אולם בתחילת השנה קבעה השופטת ליאת שמיר־הירש מבית משפט השלום באשדוד, בתיק נוסף שניהל עו”ד גונן, כי הניסוי לוקה בליקויים מהותיים. בין היתר קבעה שלא הוכחה אמינות המדידה בכלי רכב חשמליים, והורתה להפחית 9 קמ”ש מכל מדידה שלהם.
כשביקשה המשטרה תקצוב למערכת, שעלותה עמדה על מאות מיליוני שקלים, טענו בכירי אגף התנועה שהיא תצמצם את מספר ההרוגים בכבישים. בפועל, בשנת 2014 השנה שבה נכנסו המצלמות לשימוש מלא נהרגו בין ינואר לנובמבר 261 בני אדם. בשנת 2025 עומד מספר ההרוגים לאותה תקופה על 399.
