סוכנות האזרחות וההגירה של ארה"ב מקצרת את תוקף אשרת העבודה למהגרים מ-5 שנים ל-18 חודשים.
בג"ץ פסל את מינוי השופט בדימוס יוסף בן חמו כמלווה בחקירת הפצ"רית
שלושה שופטי העליון פסלו את החלטת שר המשפטים יריב לוין למנות את השופט (בדימוס) יוסף בן-חמו לפיקוח על חקירת פרשת שדה תימן, וקבעו: מדובר בחריגה ברורה מהוראות הדין | הם הדגישו כי סמכותו של השר מוגבלת
השופט בדימוס יוסף בן חמו צילום: הרשות השופטת
בית המשפט העליון קבע פה-אחד כי החלטת שר המשפטים למנות את השופט (בדימוס) יוסף בן-חמו לתפקיד היועץ המשפטי המלווה את חקירת פרשת הדלפת הסרטון מבסיס שדה תימן – בטלה. זאת, לנוכח פגמים מהותיים שנפלו בה, ובניגוד לפסק הדין בנושא.
העתירות שהוגשו לבית המשפט טענו כי מינוי בן-חמו נעשה בניגוד לסעיף 23א(ד) לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי”ט-1959, וכן בניגוד להוראות שנקבעו בפסק הדין הקודם, אשר אישר לשר לפעול בחריגות מצומצמות במקרים יוצאי דופן בלבד, תוך עמידה בתנאים קפדניים – ובראשם הדרישה כי הממונה יהיה עובד מדינה בכיר מכהן.
השופטת יעל וילנר, שכתבה את חוות הדעת המרכזית, קבעה כי בן-חמו נקלט לשירות המדינה באופן זמני בלבד, לצורך מילוי התפקיד, ואינו נחשב לעובד מדינה בכיר כנדרש. לדבריה, קליטה אד-הוק שכזו מעצימה את החשש להשפעה פוליטית על חקירה פלילית, ופוגעת בעיקרון עצמאות התביעה.
נשיא בית המשפט, השופט יצחק עמית, הצטרף למסקנה והוסיף ביקורת מנהלית: לדבריו, השר הרחיב את מבחן המניעות ללא הצדקה, לא הציג תשתית עובדתית מספקת לפסילת מועמדים קיימים, ולא ניסה לאתר מועמד מתאים מתוך המערכת. בכך, נטען, נפל פגם מנהלי חמור בתהליך, שמחייב את ביטול ההחלטה.
השופט חאלד כבוב הצטרף לתוצאה, והעיר כי השר עצמו הכיר בצורך למנות עובד מדינה מכהן – אך בפועל צמצם את המאגר והוציא מתוכו את רוב המועמדים האפשריים. לדבריו, בכך נפגעה האפשרות לבחור במועמד הכשיר ביותר, באופן שעורר ספקות בדבר טוהר השיקולים שעמדו בבסיס ההחלטה.
שלושת השופטים הדגישו כי סמכותו של השר מוגבלת ואינה מאפשרת לו להתערב ישירות בחקירה פלילית. משכך, בהיעדר עמידה ברף שנקבע בפסק הדין הקודם, החלטת המינוי בטלה.
