איראן מתכננת לשגר עוד החודש שלושה לוויינים, כך אומר ראש ארגון החלל שלה, חסן סלאריה.
האזור הכי מסוכן במטוס שרובכם לא מכירים
הקרינה האלקטרומגנטית שמפיקה האנטנה עלולה לחמם רקמות ולפגוע בעיניים ולכן התקנות מחייבות שהמערכת תופעל רק כאשר המטוס ממריא או נמצא באוויר
מטוס צילום: Ideogram
בקדמת המטוס מסתתרת מערכת חכמה שאינה נראית לעין אך משפיעה על כל החלטה שמקבל צוות האוויר. בתוך החרטום מותקנת אנטנת מכ"ם מזג אוויר שמודדת את התנאים שממתינים למטוס בהמשך המסלול ומציגה לטייסים תמונה דינמית של עננים משקעים וזרמים אנכיים. בניגוד לגוף המטוס העשוי אלומיניום החלק הקדמי בנוי מחומר מרוכב שאינו חוסם את מעבר גלי הרדיו ומאפשר לאנטנה לשדר ולמדוד החזרים בדיוק גבוה.
המכם שולח פולסים קדימה למרחק של עשרות עד סביב מאה קילומטרים והגלים החוזרים מהעננים עוברים עיבוד מחשב מיידי. על מסכי הניווט של הטייסים נוצרת מפה צבעונית שמשקפת את מבנה הענן ועוצמת המשקעים. ירוק מייצג אזור רגוע יחסית צהוב מעיד על פעילות חזקה ואדום מצביע על אזור שטייסים יעדיפו לעקוף. חלק מהמערכות מציגות גם סגול שקשור לתנאים קיצוניים במיוחד כמו ברד או זרמים אנכיים חזקים.
היתרון המרכזי של המכם הוא שהוא רואה לתוך הענן עצמו בניגוד לתחזיות שמתקבלות מהקרקע. מזג האוויר מעל הים או מעל יבשה פתוחה מסוגל להשתנות בתוך דקות ולכן המידע שקיבל המטוס לפני ההמראה עלול להיות לא רלוונטי כשהוא מתקרב למערכת מזג אוויר מתפתחת. הטייסים יכולים להטות את קרן השידור בזוויות שונות וכך להבין אם מדובר בשכבת עננים דקה או בגוש מתפתח שעשוי לגרום לטלטלות חזקות.
למרות עוצמת המערכת היא אינה מסוכנת לנוסעים בזמן טיסה משום שהשידור מופנה קדימה ומתרחק מהמטוס. עם זאת קיימת סיבה ברורה לכך שבשדות תעופה נאסר להפעיל מכם על הקרקע בעת נוכחות אנשי צוות מול החרטום.
הקרינה האלקטרומגנטית שמפיקה האנטנה עלולה לחמם רקמות ולפגוע בעיניים ולכן התקנות מחייבות שהמערכת תופעל רק כאשר המטוס ממריא או נמצא באוויר.
בסביבת החרטום מותקנים גם חיישנים חיצוניים כמו צינור פיטו שאחראי למדידת לחץ האוויר ולחישוב מהירות הטיסה וכן תשתיות כבלים שמובילות את הנתונים אל מחשבי המטוס. כל יצרן בוחר מיקום מעט שונה לאנטנה אך העיקרון נשמר בכל דגמי המטוסים המודרניים שילוב של חישה בזמן אמת עם יכולת חיזוי שמונעת כניסה לאזור שעלול לסכן את המטוס.
