איתי בלומנטל: הפרטים שאפשר לפרסם: הפיצוץ הלילה באזור בית שמש התרחש בשטח ששייך לחברת "תומר", תעשייה ביטחונית- ממשלתית, שמפתחת מנועים של מגוון טילים הגנתיים והתקפיים: באוויר, בים, ביבשה ובחלל. בין היתר מפתחת את מנועי טילי החץ, מנועי לוויני האופק ומנועים למגוון רקטות - רקטת הרמפייג, הבר וברק MX. לטענת גורם בחברה, הפיצוץ היה מבוקר ומתואם, ועדיין לא ברור מדוע בחרו לבצע פיצוץ בשעה 23 בלילה, יום שבת, ואחרי דיווחים בסוף השבוע על היעאכות באיראן. התנהלות לא ברורה. מתומר נמסר: "מדובר בניסוי מתוכנן מראש שבוצע לפי התכנון"
העליון קבע: ילדיהם של זכאי שבות שאינם יהודים - לא יקבלו אזרחות
בג”ץ הכריע כי סעיף 8 לחוק האזרחות אינו חל על ילדיהם של מי שקיבלו אזרחות מכוח חוק השבות – אלא רק על מי שהתאזרח במסלול הרגיל
הרכב מורחב של בג”ץ הכריע: ילדיהם של לא-יהודים שקיבלו אזרחות ישראלית מכוח חוק השבות – לא יקבלו אזרחות ישראלית אוטומטית.
בהחלטה שניתנה ברוב דעות, דחו שבעת שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיא יצחק עמית והמשנה לנשיא נעם סולברג, את פרשנות המשיבים שניסו להרחיב את תחולת סעיף 8(א) לחוק האזרחות כך שיכלול גם את ילדיהם של מי שהתאזרחו לפי חוק השבות.
סעיף זה עוסק במתן אזרחות לילד של אדם שהתאזרח, ובלב המחלוקת עמדה השאלה האם אדם שקיבל אזרחות לפי חוק השבות – נחשב גם הוא כ”מתאזרח” לפי סעיף זה.
השופטים קבעו, ברוב של שישה מול אחת, כי יש לפרש את סעיף 8(א) כמתייחס אך ורק למי שהתאזרח במסלול הרגיל – כלומר, לפי התנאים הקבועים בסעיף 5 לחוק האזרחות: שהייה בארץ, מעמד של קבע, ידע בעברית ואישור שר הפנים.
חוות הדעת המרכזית נכתבה בידי המשנה לנשיא סולברג, שהסביר כי לשון החוק, תכליותיו וההבדלים בין חוק השבות לחוק האזרחות – כולם תומכים בפרשנות המצמצמת של המדינה. לדבריו, יש להבחין בין שני מסלולים נפרדים ונבדלים: חוק השבות נועד לעליית יהודים, בעוד חוק האזרחות עוסק במי שכבר השתקע בארץ.
לדבריו הצטרפו השופטים דוד מינץ, יוסף אלרון, אלכס שטיין, דפנה ברק-ארז והנשיא יצחק עמית – כל אחד מנימוקיו, אך כולם הסכימו כי אין מקום לפרש את החוק באופן שיאפשר לילדי זכאי שבות לא-יהודים לקבל אזרחות אוטומטית.
השופטת רות רונן הייתה היחידה שכתבה דעת מיעוט. לגישתה, גם פרשנות המשיבים מתיישבת עם לשון החוק, וההכרעה צריכה להיעשות לפי תכלית החוק, שהיא – לטענתה – השוואת המעמד בין הורה וילדו, מתוך ראיית טובת הילד וזכותו לחיי משפחה.
הדיון העלה גם טענות מוסדיות. השופט אלרון הדגיש את החשש מתמריצים להתנהלות פסולה סביב הליכי גיור והשגת אזרחות, ואילו השופט שטיין התנגד עקרונית לשימוש נרחב בפרשנות תכליתית.
בסיכום, בג”ץ פסק כי סעיף 8(א) חל רק על הליך התאזרחות לפי החוק – ולא על מי שהפך לאזרח ישראלי מכוח חוק השבות. עם זאת, נקבע כי ניתן לבחון פתרונות אחרים למעמדם של ילדים אלו לפי הסדרים קיימים אחרים בחוק.
