בכיר השב״כ לשעבר המכונה ״אוסקר״ משיב לאיום המבקר כי יזמן אותו בכפייה להתייצב לצורך עריכת ביקורת על מחדלי השבעה באוקטובר: אין לך סמכות לכפות עליי להתייצב בפניך לצורך ביקורת, כיוון שכבר פרשתי. מלבד זאת, יש להמתין להחלטת הממשלה על הקמת ועדת חקירה ולחכות להכרעת בג״ץ אודות סמכות המבקר לבדוק את מחדלי הליבה של השבעה באוקטובר. (אבישי גרינצייג)
בכיר השב״כ ״אוסקר״ הודיע שלא יתייצב בפני מבקר המדינה ״אין לך סמכות״
אנגלמן הפעיל סעיף חוק חריג כדי לחייב אנשי שב״כ להתייצב לביקורת על כשלי 7 באוקטובר אך ״אוסקר״, לשעבר ראש מרחב דרום שכבר פרש, הודיע שלא יתייצב. עורכי דינו טוענים: ״למבקר אין סמכות לזמן אותו״
מבקר המדינה צילום: באדיבות המצלם
יממה אחרי שמנכ״ל משרד מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, תא״ל במיל’ ישי וקנין, הורה לשני בכירים לשעבר בשב״כ להתייצב לפגישת ביקורת ולהציג מסמכים כחלק מבדיקת כשלי 7 באוקטובר הודיע אחד מהם, ראש המרחב לשעבר המכונה ״אוסקר״, כי לא יגיע.
לפי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ההנחיה נמסרה לעורכי הדין של השניים לאחר שניסיונות לקבוע עמם מועד לפגישה לא צלחו. לדברי המבקר, הזימון מבוסס על סעיף 26 לחוק מבקר המדינה, המאפשר הטלת סנקציות במקרה של אי התייצבות.
בתגובה כתבו עורכי דינו של ״אוסקר״, עפר ברטל ודב גלעד כהן, כי למבקר ״אין כל סמכות לנקוט בצעד כזה, וכל פרשנות אחרת היא משאלת לב שאינה נתמכת בדין״. הם ציינו כי בסוף החודש צפוי דיון בבג”ץ על אודות סמכויות המבקר בנושאי הליבה של כשלי 7 באוקטובר, וכי היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה סבורה שהמבקר אינו מוסמך לבצע ביקורת כזו.
לדבריהם, ״כל עוד לא ניתנה הכרעה אחרת, עמדת היועמ”שית מחייבת את כלל רשויות המדינה, ובכללן את מבקר המדינה”. עוד טענו כי לנוכח המצב, יש להמתין הן להחלטת הממשלה על ועדת החקירה והן להכרעת העליון.
הם הוסיפו כי נגישותם לחומרים סודיים ומסווגים מוגבלת מאוד, ולכן אינם יכולים לשלוף עצמאית את החומר הדרוש לעיון. ״במצב כזה״, כתבו, ״לא ניתן לקבוע מועד לפגישה עם מרשנו״.
בשבוע שעבר נחשף ב-ynet כי אנשי שב״כ מסרבים להיפגש עם צוותי המבקר, גם לאחר שקיבלו הודעות המחייבות הגעה. בעקבות זאת נפגש אנגלמן עם ראש השב”כ דוד זיני, שהציג בין היתר את הקושי במימון ייצוג משפטי לאנשי השירות, מאחר שלשב״כ אין גוף מקביל לסנגוריה הצבאית.
לטענת המבקר, כבר ביולי 2025 הועברו לשניים הנושאים שעליהם נדרשות הפגישות. מאז נמנעו מתיאום פגישה, גם אחרי מגעים מול עורכי דינם שנועדו לנסות לקבוע לוח זמנים מוסכם. זאת למרות שחלפו יותר משבעה חודשים מאז שבג״ץ אישר את המתווה לביקורת על צה”ל והשב”כ.
בשנתיים האחרונות ספג אנגלמן ביקורת מהאופוזיציה, שטענה כי ההתעקשות שלו לחקור את האירועים נועדה להסיט את הדיון מאחריותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. לשיטתו, הביקורת נוגעת הן לראש הממשלה והן לגופים הביטחוניים. רוב המבוקרים בשב”כ כבר פרשו, ובמיוחד מי שנגעו בליבת כשלי 7 באוקטובר. גם אותם פורשים ובהם ״אוסקר״ מסרבים להתראיין בפני המבקר.
אנשי השב״כ שפרשו שכרו את מיטב עורכי הדין, ובינם לבין צוות המבקר מתקיימות תכתובות מרובות עם דרישות שונות, ובהן בקשה לאפשר חקירות נגדיות של מבוקרים אחרים.
סנגוריהם טוענים כי מאחר שמרשיהם כבר אזרחים, אינם מחויבים להיפגש עם המבקר. לדבריהם, החוק מחייב שיתוף פעולה מצד גופים ״של המדינה״, אך פורשי השב”כ אינם נכללים בכך. הם טוענים גם כי סעיף ״צו ההבאה״, שממילא כמעט אינו בשימוש, תקף רק לעובדי מדינה מכהנים, ולכן אינו מחייב אותם. במגעים מול המבקר אמרו כי ״מרשנו אינו כפוף למרותך”. לטענתם, בדיקת האירועים צריכה להתבצע רק במסגרת ועדת חקירה ממלכתית שתבחן את הכשלים ותבטיח את זכויותיהם.
