התינוק בן 8 החודשים שאושפז בשבוע שעבר בטיפול נמרץ ילדים ברמב״ם עקב סיבוכים קשים של שפעת נגמל ממכונת האקמו אליה היה מחובר, אך מצבו עדיין מוגדר קשה .
הלוחמים חושפים כיצד פעלו במנהרה בה היתה גופת הדר גולדין הי"ד
כוחות שייטת 13, יהלם והנדסה ירדו לעומק עשרים מטרים ברפיח ופעלו למיפוי והשתלטות על מנהרת דרור לבן, שבה הוחזקה גופתו של סגן הדר גולדין. הלוחמים מספרים על תנאים קשים, חיפוש סזיפי ומשימה שהעניקה משמעות בכל יום
מנהרת 'דרור לבן' בה שהה הדר גולדין הי"ד צילום: דובר צה"ל
כשנה וחצי לאחר שנכנסו אליה לראשונה, לקחו אותנו לוחמי שייטת 13, יהל"ם והנדסה אל תוך מנהרת 'דרור לבן'. שם, כ-20 מטרים מתחת לרפיח, הוחזקה גופתו של קצין גבעתי, סגן הדר גולדין הי"ד, בשנים האחרונות. היינו במערכת הסבוכה, ושמענו על המאמצים ותחושת המשמעות - שהאירה גם את האפלה המוחלטת.
תוואי התת"ק בו הוחזק סגן הדר גולדין הי"ד צילום: דובר צה"ל
"מדובר באחת מהמנהרות הארוכות ברצועה, היא ממש כמו 'מטרו'", קובע סרן מ', מ"פ ביהל"ם ומספר שאורכה כ-7-10 ק"מ. "וחוץ מזה, גם המבנה שלה מאתגר במיוחד - שכן הוא מפותל, מפוצל ומסועף, ומכיל בתוכו עשרות חדרי שהייה ופו"ש שאוישו על ידי בכירי חמאס".
איתמר לוי ויאיר פזרקר, מפרסמים באתר צה"ל, כי מהרגע בו קיבלו לפני כשנה וחצי את ידיעת הזהב על הימצאות גופתו של קצין גבעתי שנחטפה על ידי מחבלי חמאס במהלך מבצע 'צוק איתן'. ב'דרור לבן', פעלו כוחות צה"ל במרחב, וחיפשו אחר מקום הימצאו, תוך שהם משמידים תשתיות טרור רבות בתהליך. "העשייה סזיפית ויסודית - זה היה לא פשוט בכלל", מודה המ"פ, "אבל אין יום שהדר לא היה במחשבות שלנו, מה שהזכיר לנו כל הזמן למה אנחנו כאן".
המנהרה עצמה קטנה וצרה ברובה, ותקרתה נמוכה. הקירות שלה צופו בשכבת 'דיפום', מעין אריח לבן ודקיק. כפי שמתארים הלוחמים שפעלו בפנים, המקום מחניק, חשוך וצפוף ביותר. "במהלך החיפושים אחר פירים מוסתרים, התעסקנו בין השאר בעקירת הלוחות שציפו את התוואי", מספר סרן מ', "מתוך הבנה שמאחורי כל אחד מהאריחים יכלנו למצוא את הדר, חדר פו"ש או מרכז שהייה למחבלים".
את הפעילות בתוך 'דרור לבן', עשו כוחות יהל"ם בשיתוף פעולה הדוק עם לוחמי שייטת 13, שהיו אמונים על חקר המנהרה על שלל פיתוליה. "כשירדה המשימה, התחלנו תהליך ארוך של למידה מעמיקה על התוואי", מסביר סא"ל ג', מפל"ג לוחמים בשייטת, "ניסינו להבין מה אורכה ועומקה של המנהרה והיכן היא עוברת, בעזרת אמצעים טכנולוגים שונים שיש לנו".
בסוף האבחון, יכלו הצוותים להתחיל את הפעילות הפיזית במרחב המנהרה: "מיפינו את המערכת כולה כדי לייצר נגישות לכניסת כוחות ההנדסה לתוך התת"ק בנקודות נבחרות. וכמובן, במקביל, נעשתה מלאכת החיפוש אחר גופתו של הדר ז"ל".
בשלב הזה, המוהנדסים כבר החלו לנוע באופן קרקעי. "אפשר להגיד שעבדנו בשני ערוצים יחדיו", מתאר סא"ל ר', קצין ההנדסה של אוגדת עזה, "הכוחות המיוחדים, למשל יהל"ם, לחמו בתוך המנהרה עצמה, ולמעשה היו אלה שאקטיבית חיפשו בשטח אחר ממצאים, והגדוד, שפעל מעל לפני הקרקע, ובסביבת התוואי".
בתחילת המבצע היו הרבה היתקלויות ומפגשים פנים אל פנים עם האויב בתוך 'דרור לבן'. הלוחמים ידעו שכדי להמשיך את המשימה בצורה רציפה, עליהם קודם כל לטהר את המתחמים משלל איומים. "זו הייתה מלאכה מאתגרת לנתק את הכוחות ה'אדומים', וכללה לא מעט קרבות חזיתיים".
במשך שנה בערך, באופן יום יומי, הכוחות הורידו את הדיפומים מהקירות והתקרה. בכל פעם, סימנו 'וי' על חלק נוסף מהמנהרה, עוד אגף ופיתול. "באחת הפעמים הצלחנו לאתר מאחורי אחד האריחים חדר שהייה ופיקוד ענק, ששימש את חמאס", משחזר סרן מ', "במקרים אחרים איתרנו אמל"ח, או אמצעי טרור אחרים. אלה רגעים שמבהירים לנו את המסוכנות והערמומיות של המחבלים, ואת חשיבות העשייה שלנו - ואין מספק מזה".
כעת, לאחר שהושבה גופתו של סגן הדר גולדין לקבר ישראל בנובמבר, במסגרת הסכם הפסקת האש, ולמעשה הושלמה ההשתלטות על 'דרור לבן', יכולים הלוחמים לסכם את פעילותם הייחודית בבטן האדמה. "היינו שם שנה וחצי, שכל יום גדוש ומלא בכל כך הרבה אתגרים, ובסופו של דבר הצלחנו לתרום לחזרתו של הדר ז"ל", מסכם סא"ל ג', "גם כשהחושך הרגיש אינסופי, והקירות הצרים עטפו אותך, ידענו שלשם זה אנחנו פועלים, וזה מה שהחזיק אותנו גם כשהיה קשה לראות את האור בקצה המנהרה".
