התינוק בן 8 החודשים שאושפז בשבוע שעבר בטיפול נמרץ ילדים ברמב״ם עקב סיבוכים קשים של שפעת נגמל ממכונת האקמו אליה היה מחובר, אך מצבו עדיין מוגדר קשה .
בנק ישראל נגד חוק הגיוס: לוקה בחסר ויחמיר את משבר כוח האדם
הבנק מציג ניתוח כלכלי נרחב וקובע כי יעדי הגיוס בחוק נמוכים, התמריצים חלשים והעלות המשקית של המשך ההסתמכות על מילואים עצומה | תוספת של 20 אלף חיילי חובה חרדים עשויה לחסוך עד 14 מיליארד ש”ח בשנה אך נוסח החוק הנוכחי אינו מביא לכך
חרדי בלשכת גיוס צילום: אוליבר פיטוסי, פלאש 90
במסמך חריג בהיקפו ובחריפותו, מפרסם היום בנק ישראל ניתוח כלכלי מקיף של הצעת חוק הגיוס הנדונה בוועדת החוץ והביטחון וקובע כי היא “לוקה בחסר”, אינה מספקת לצה”ל את כוח האדם הנדרש, ואינה מייצרת תמריצים אפקטיביים לגיוס צעירים חרדים.
על פי הבנק, העלות המשקית-כלכלית של חודש שירות מילואים של גבר בן 30 עומדת על כ־38 אלף ש”ח, רובם אובדן תוצר ישיר, לעומת עלות נמוכה בהרבה של גיוס צעיר חרדי לחובה, שאף עשוי לייצר תועלת כלכלית משמעותית אם יוביל לכניסה מוקדמת לשוק העבודה.
פוטנציאל כלכלי אדיר מהרחבת הגיוס שלא מתממש בחוק הנוכחי
בנק ישראל מציג חישוב חד: גידול גיוס שנתי של כ־7,500 גברים חרדים, שיוביל ל־20 אלף חיילי חובה נוספים לאחר שלוש שנות שירות, צפוי להפחית את העלות המשקית של המילואים בלפחות 9 מיליארד ש”ח בשנה ואף עד 14 מיליארד ש”ח במודל שבו גיוס החרדים משפר את שיעורי התעסוקה בעתיד.
“מדובר בחיסכון עצום למשק, בצמצום נטל המילואים על מאות אלפי משפחות, ובהפחתת הפגיעה בפריון העבודה”, כותבים מחברי הדו”ח.
יעדי הגיוס בחוק: נמוכים מדי, לא ריאליים לצורכי הצבא
בנק ישראל קובע כי יעדי הגיוס בתזכיר אינם מתקרבים לצרכים המבצעיים של צה”ל: היעד הראשון (עד יוני 2027), 8,160 צעירים, שווה ערך לכ־4,900 גיוסי חובה בשנה בלבד.
כבר כיום, מאז יולי 2024, מתגייסים כ־3,000 חרדים בשנה, כלומר תוספת זניחה ביחס למצב הקיים.
רק בשנת החוק החמישית נקבע רף של 50% גיוס, כ־7,000 בשנה, וגם הוא אינו מובטח ולא כולל התאמה לתפקידי לוחמה.
הבנק מזהיר כי ללא תיקון משמעותי, צה”ל לא יקבל את היקפי הכוח הנדרשים לו בשנים הקרובות, במיוחד לאחר ה־7 באוקטובר והעלייה הדרמטית בהיקפי המילואים.
התמריצים: “חלשים, לא אפקטיביים, לא תואמים למציאות החרדית”
הדו”ח פירט שורה של כשלים בתמריצי החוק: שלילת רישיון נהיגה ויציאה מהארץ עד גיל 23, אינה אפקטיבית, שכן שיעור הנהיגה והטיסות בחברה החרדית נמוך משמעותית.
ביטול מלגות ופטור ממס רכישה, לא רלוונטי לצעירים שאינם עובדים או לומדים.
סנקציות שמופעלות רק על כלל הציבור החרדי כמקשה אחת, מייצרות אפקטיביות נמוכה, משום שהיחיד אינו יכול להשפיע על העמידה ביעד.
“זהו מודל שאין בו תמריץ אמיתי להתגייס, ובוודאי לא כזה שיוביל לגידול משמעותי במספר המתגייסים”, נכתב.
השלכות מאקרו-כלכליות: “המשך הפגיעה במשק ובשוק העבודה”
אם החוק יועבר במתכונתו הנוכחית, מזהיר הבנק, יימשך תרחיש שבו המשק הישראלי ממשיך לשלם מחירים כלכליים כבדים: אובדן הכנסות של מיליארדים כתוצאה מהפעלת מילואים ממושכת. פגיעה בפריון ובשוק העבודה. עלות תקציבית גבוהה עבור תגמולי מילואים במקום שירות חובה. אובדן הכנסות ממסים כתוצאה מתעסוקה נמוכה של גברים חרדים שאינם מתגייסים.
המסקנה של בנק ישראל: “לתקן את החוק באופן מהותי”
הדו”ח קורא לוועדה ולממשלה להכניס תיקונים משמעותיים להצעת החוק: קביעת יעדי גיוס גבוהים וריאליים לצורכי צה”ל. יצירת תמריצים ותמריצים שליליים אפקטיביים, גם ברמה הפרטית, לא רק ברמה הקהילתית. התאמת היעדים לתפקידי לוחמה, בהם נרשמת מצוקת כוח אדם חריפה.
“במציאות הביטחונית שנוצרה מאז אוקטובר 2023, גיוס הגברים החרדים אינו רק סוגיה חברתית, אלא סוגיה ביטחונית וכלכלית מהותית”, מסכם הבנק.
