ספיר לפקין: המדינות בעולם הערבי והמוסלמי שפרסמו עד כה גינויים: לבנון, קטאר, ירדן, איחוד האמירויות ואיראן
מפלה ל-BDS במיקרוסופט: 70% מבעלי המניות דחו את ההצעה האנטי-ישראלית
גידול בתמיכה בקמפיינים אנטי-ישראליים בזירה התאגידית. להצעה אנטי-ישראלית היה מספר גבוה באופן מדאיג של שותפים מגישים, יותר מ-50 בעלי מניות, כולל קבוצות דתיות, מוסדות פיננסיים ויחידים, תמכו בחרם
תיק השקעות צילום: FREEPIK
חברת ייעוץ השקעות רשומה, המשויכת לליגה נגד השמצה, מברכת על הצבעת בעלי המניות של חברת מיקרוסופט (“Microsoft” או “החברה”) (NASDAQ: MSFT) נגד הצעה מספר 9 באסיפת בעלי המניות השנתית לשנת 2025. הצעת בעלי המניות הזו, המיישרת קו עם תנועת החרם, משיכת ההשקעות והסנקציות (“BDS”), קראה לביצוע בדיקת נאותות בתחום זכויות האדם הממוקדת בסכסוך הישראלי.
בהתאם להמלצת דירקטוריון החברה, ההצעה נדחתה על ידי יותר מ-70% מהמצביעים באסיפה השנתית של מיקרוסופט לשנת 2025, מה שמסמן דחייה ברורה של הצעה, שהיא בעלת מניע פוליטי מובהק.
עם זאת, JLens מציינת כי להצעה האנטי-ישראלית הזו היה מספר גבוה באופן מדאיג של שותפים מגישים, יותר מ-50 בעלי מניות, כולל קבוצות דתיות, מוסדות פיננסיים ויחידים, ולמרבה הצער היא זכתה לתמיכה מצד חברת ייעוץ פרוקסי גדולה.
ההצעה קיבלה גם גיבוי מקרן הפנסיה הממשלתית של נורבגיה, שלפי מחקרי JLens יש לה דפוס מתועד של התמקדות לא פרופורציונלית בחברות בעלות קשרים עסקיים לישראל.
“אנו שמחים לראות שבעלי המניות של מיקרוסופט ראו את ההצעה הזו ודחו קמפיין אנטי-ישראלי שמתחפש לפיקוח על זכויות אדם,” אמר ג’ונתן גרינבלט, המנכ"ל העולמי של הליגה נגד השמצה. “בעוד אנו מברכים על התוצאה, היקף התיאום מאחורי ההצעה הזו מדגיש את הצורך בערנות מתמשכת נגד מאמצי BDS פוליטיים בזירה התאגידית".
בעוד יוזמי ההצעה הציגו אותה כקריאה לבדיקת נאותות בתחום זכויות האדם, JLens והליגה נגד השמצה הזהירו כי מדובר בבירור בקמפיין פוליטי ממוקד במדינה אחת ובסכסוך אחד, המיישר קו עם תנועת BDS, שנועד ללחוץ על חברות להפסיק לעשות עסקים עם ישראל ובתוכה.
“ברור שההצעה הזו לא נועדה להגן על בעלי המניות מפני סיכונים או למקסם ערך לבעלי המניות, אלא לקדם קמפיין אנטי-ישראלי מוטה" אמר ארי הופנונג, מנכ"ל JLens ויועץ בכיר לנושאי מדיניות תאגידית בליגה נגד השמצה.
"בעלי המניות ראו זאת, אך מספר המגישים-שותפים שתמכו בהצעה הזו מדגים מאמץ מתואם מאוד מצד פעילים המכנים עצמם ‘פעילי זכויות אדם’, לנצל ממשל תאגידי למטרות פוליטיות".
