איתי בלומנטל: חריג: לאחר הגעת צבא לבנון למקום, צה"ל מודיע על השהיית התקיפה, כדי לאפשר ללבנונים לטפל בהפרה
הבגידה הסורית שנחשפה כעת: כך סייעה אשת הצללים להעביר מידע לישראל
אסד הבין שאיראן השתלטה על סוריה יותר מדי. כוח קודס שלט בבסיסים, ביחידות, והפך את הצבא הסורי לכלי בידי טהרן. בעולם הערבי כבר לא רצו לדבר עם אסד כל עוד איראן יושבת בסלון שלו. אז הוא בגד באיראנים
בשאר אל-אסד צילום: שאטרסטוק
לאחר שכתב העת הסעודי אל-מג'לה פרסם בימים האחרונים פרטים חדשים על הנעשה מאחורי הקלעים של מותה המסתורי של יועצת התקשורת של נשיא סוריה המודח, בשאר אל-אסד, לונה א-שבל, ערוץ הטלוויזיה "איראן אינטרנשיונל" מדווח פרטים מדהימים מעבר לכל דמיון.
א-שבל כזכור מצאה את מותה ב"תאונת דרכים" ביולי 2024 באזור הבירה דמשק, אירוע שלפי ההערכות היה חיסול בשל קרבתה היתרה לנשיא סוריה. כתב העת הסעודי פרסם תמליל של שיחה בין מפקד כוח קודס האיראני המחוסל, קאסם סולימאני, עוד מ-2019, כשהוא מזהיר בפגישה בדמשק את היועץ לביטחון לאומי של אסד, עלי ממלוכ, כי א-שבל היא מרגלת, לא פחות.
אז מסתבר שבסיפור הזה הבוגד הראשי היה בשר אל-אסד עצמו, והוא ידע ויזם את המהלכים עם ישראל. התקיפה בקונסוליה האיראנית בדמשק ב-13 באפריל 2024 שבה חוסלו מפקדי כוח קודס לא הייתה רק מהלך ישראלי.
היום הערוץ חושף שזה סימן את רגע הבגידה הגדול של בשאר אל-אסד באיראן. ולבגידה הזאת היתה שותפה מרכזית: לונה א־שבל.
מאז אותו יום, טהרן האשימה את ישראל, את המוסד, את ארה״ב את כולם. אבל האמת שהיה גורם נוסף, מפתיע הרבה יותר: הארמון הסורי עצמו, שהעביר לישראל מידע קריטי שאִפשר את החיסול המדויק של הגנרל מוחמד רזא זהדי, ושל בכירי כוח קודס.
והכול עבר דרך אישה אחת שהייתה הכי קרובה לאסד: לונה א־שבל, יועצת התקשורת שלו, עיתונאית לשעבר, והדמות שנחשפה עכשיו כצומת המרכזית בין דמשק לירושלים.
למה שאסד יבגוד בבעלת הברית היחידה שהצילה את שלטונו בזמן מלחמת האזרחים? התשובה פשוטה: אסד הבין שאיראן השתלטה על סוריה יותר מדי.
כוח קודס שלט בבסיסים, ביחידות, והפך את הצבא הסורי לכלי בידי טהרן. בעולם הערבי כבר לא רצו לדבר עם אסד כל עוד איראן יושבת בסלון שלו. ולכן הוא פתח ערוץ חשאי לא רשמי, לא כתוב בשום מקום עם ישראל. והערוץ הזה עבר דרך לונה.
לונה הייתה המפתח: אישה עם גישה לכל המסמכים ולכל הישיבות, כזאת שיושבת בארמון אבל לא נחשדת כגורם ביטחוני. לפי מסמכים ועדויות שהצטברו, היא העבירה לישראל מידע על שני דברים שהכריעו את הסיפור:
1. תנועות וכתובות מדויקות של מפקדי כוח קודס בסוריה.
2. המועד והמסלול המדויק של הפגישה הגורלית במרכז המחקר הצבאי בדמשק.
אבל זה היה יותר מעברת מידע. זה היה תיאום. ולא סתם תיאום — אלא תיאום שהתחיל בהחלטה של אסד עצמו.
ארבעה חודשים לפני התקיפה הוא מינה את האלוף כמאל חסן לראש המודיעין הצבאי, וזה דרש מאנשי איראן וחיזבאללה למסור לו את נתיבי הנסיעה הקבועים שלהם. האח של לונה, תת־אלוף מלחם א־שבל, שהיה נציג הארמון במרכז המחקר הצבאי הסורי, אסף את הפרטים האלו והעביר אותם הלאה.
ואז הגיע היום הדרמטי: 13 באפריל. לונה ידעה שהמשלחת האיראנית מגיעה לפגישה קריטית. היא ידעה על העיכוב של חצי שעה ברכב שהמתין להם בכניסה.
והיא ידעה שהעיכוב הזה שלא היה מקרי ייתן לישראל חלון זמנים מושלם.
רבע שעה אחרי שהקבוצה נכנסה — התקיפה בוצעה. זה היה חיסול שלא היה קורה בלי המידע שנמסר מתוך הארמון. ומאותו רגע התחיל הפירוק. מלחם א־שבל נעצר בידי גורמי מודיעין סורים בהוראת טהרן.
לונה, ארבעה חודשים אחר כך, נהרגה כביכול בתאונת דרכים אבל דו״ח פנימי קבע שהמוות נגרם ממכות בראש. כלומר — היא חוסלה כדי שלא תדבר.
המשמעות של כל זה דרמטית: התקיפה בקונסוליה הייתה הרגע שבו אסד בחר לזנוח את טהרן ולעמוד בצד שמאפשר לישראל לחסל את הגרעין המבצעי של כוח קודס.
ולונה א־שבל הייתה הכלי המרכזי שבאמצעותו אסד העביר לירושלים את המידע שסדק את ההשפעה האיראנית בסוריה.
היום, שנה אחרי, כבר ברור: הבגידה לא התחילה אחרי התקיפה היא זו שאִפשרה אותה. ולונה הייתה לב האבן של המבצע הסודי בין דמשק לישראל".
