איתי בלומנטל: חריג: לאחר הגעת צבא לבנון למקום, צה"ל מודיע על השהיית התקיפה, כדי לאפשר ללבנונים לטפל בהפרה
פרשת וישב תשפ"ו, רזרב, יקב בנימינה
מדור שבועי מרתק באדיבות מומחה היינות שרגא גבהרד | והשבוע: רזרב 2020-2021, יקב בנימינה
-
שרגא גבהרד | יין ואלכוהול | כתבה שיווקית
יקב בנימינה צילום: שרגא גבהרד
פרשת וישב תשפ"ו, רזרב 2020-2021, יקב בנימינה
בפרשת השבוע מסופר שיוסף היה במצרים. השליכו אותו לבית הסוהר, זה לא מקום שמישהו יוצא ממנו חי. זה בור עם חולדות שמכרסמות את אצבעות הרגליים, ומי שמת משליכים את גווייתו לנילוס, מאכל לתנינים. בתקופה המדוברת היה המצב עוד יותר גרוע. עוד מעט יום הולדת לפרעה, עושים מפקד, ומוציאים להורג את האסירים המיותרים, בדרך כלל נתינים זרים, חסרי אזרחות.
אלה הרגעים הכי שחורים בחייו של העלוב שבאסירי ארץ מצרים. בדיוק שם, באמצע הלילה, כשבחוץ כבר מכינים את חגיגות יום ההולדת, באפלה הסמיכה הזו, חלמו שר המשקים ושר האופים את החלום המפורסם, שיוסף פתר ויצא למלוך.
חכמינו זכרונם לברכה מנתחים את החלום, ומציעים בו כמה וכמה פתרונות שאינם קשורים לפרעה, למצרים ולכל הרקע שהיה שם, אלא קשורים להיסטוריה של עם ישראל ושל העולם (חולין צב/א). כמובן שכזה חלום עוצמתי לא יכול להיות על עץ אורן, או על שקדיה, וגם לא על קקטוס או פסיפלורה, לא על מים מינרליים, לא על קוקה קולה, ולא על שום דבר אחר בעולם, מלבד כרם, גפן ואשכולות ענבים.
היין שעתיד להיות שם הוא חלק מהיין המשומר בענביו מששת ימי בראשית, שכל יושבי גן עדן יזכו בו.
גלות מצרים היא כור ההיתוך של העם היהודי. עוד לפני שהיא החלה, אמר הקב"ה לאברהם אבינו עליה בברית בין הבתרים (בראשית טו), ואכן בדיוק כך התרחש בפועל (סוף 'בראשית' ותחילת 'שמות').
הסמל של אמונתנו בה' הוא: "אנכי ה' אלוקיך, אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ/ב), ולא: "אשר בראתי אותך", או: "אשר בראתי את העולם", מפני שגלות מצרים ויציאת מצרים מהווים נקודת ציון עקרונית במשמעות של עם ישראל בפרט וכל העולם בכלל.
יוסף הצדיק, שהיה סמל הקדושה ושמירת הברית, נבחר להתחיל גלות זו ולהוות את הרקע להמשכה. דווקא הוא נבחר לכך, בגלל היותו יסוד איתן של קדושה, שעליה ניתן לבנות את כל בית ישראל.
עם כניסת יוסף למצרים החל התהליך, ועם כניסתו לבית הסוהר על לא עוול בכפו, אלא בגלל קדושתו המופלגת, כבר שם, בתוך החושך הסמיך ההוא, החל המפנה, שאחר כך יקבל את השם גלות מצרים. בתוך בית הסוהר החלה ההשגחה העליונה להראות לו את חוקי הגלות.
כשיוסף היה בבית הסוהר, שנתיים ושלושה ימים בטרם יצא למלוך, הוא זכה להטות אוזן לתוכנית רבת הוד של ההשגחה. היה זה בשנת ב' אלפים רל"ה לבריאת העולם.
כאשר סיפר לו שר המשקים את חלומו, יוסף פתר לו את החלום, ואכן בעקבות פתרון זה יצא יוסף מבית הסוהר כדי לפתור לפרעה את חלומו. משם עלה לכס המלכות, הציל את העולם מחרפת רעב, הוריד את אביו ואת אחיו למצרים, והחלה הגלות.
באותו הרגע שהגיע המפנה הגורלי, מצא הקב"ה דרך להעביר ליוסף את התמונה הכללית שמתחילה לצמוח זה עתה. הדבר נעשה בקודים של פתרון נבואת חלום, שניתן להיפתר בשבעה אופנים: א. שרי גאים ב. שרי גויים ג. העולם ד. התורה ה. ירושלים ו. מתנות ז. ישראל.
שר המשקים סיפר ליוסף את חלומו ואמר: "בחלומי, והנה גפן לפני. ובגפן שלושה שריגים", זמורות עבות (בראשית מ/ט–י). כלומר, הגפן מתפצל לשלושה ענפים מרכזיים, וזה נראה כאילו שסביב הגזע ישנן שלוש סוכות כרם.
את ענפי הגפן מתאים לכנות שריגים, מלשון 'סורגים', כי הם גמישים ומתפתלים, מאריכים ומסתלסלים לכל כיוון, לאורך ולרוחב. כעבור שנים אחדות הם מתעבים ומתקשים, ואז נראית כל סביבות הגפן כשטח מסורג, שמתאים לחסות בצילו, "איש תחת גפנו" (מלכים א' ה/ה, ראה זכריה ג/י).
בגפן היו הרבה ענפים, אבל הגפן בעצמו היה מפוצל על ידי שלוש זמורות ראשיות, ומהם יצאו שאר כל הענפים, וכיסו את כל שלוש הסוכות הנפרדות, המחוברות לקרקע בגזע משותף.
יוסף אמר לשר המשקים את מה ששר המשקים היה צריך לשמוע, אבל יוסף ידע גם שחלום זה מתכוון אליו, אל כל בני משפחתו בפרט, ואל כל העולם בכלל. יוסף קיבל מסר ברור שכאן ועכשיו מתחילה התוכנית שהקב"ה סיפר עליה לאברהם אבינו בברית בין הבתרים.
שם בגמרא מבארים החכמים את החלום, לא כפי שצריך היה שר המשקים הגוי לשמוע אותו, אלא בשבעת האופנים שאנו צריכים לדעת אותם.
את החלום הזה קיבל שר המשקים בדיוק שתים עשרה שנים ושלושה ימים לפני ירידת יעקב למצרים, שהם תשעים ושתיים וחצי שנים לפני שעמד משה רבנו לפני פרעה בציווי המפורסם: "שלח את עמי" (שמות ה/א).
התאריך של החלום היה בשנת רל"ה. זוהי הגימטרייה של "אין כמוך באלוקים", ושל "ובא לציון גואל". גם חנוכה היא גאולה, ומתאים שפרשת וישב תהיה כל שנה דווקא בחנוכה.
החורף אמנם הגיע השנה באיחור, אבל עכשיו הוא כאן במלוא הדרו. אחרי הקיץ שבו הצענו יינות קלילים ורעננים, הגיע הזמן לעבור למדור החורף – יינות אדומים, מלאי גוף, עם סיומת מודגשת וארוכה שמחממת את הלב.
בימים קרים מתחשק יין כבד ועשיר, כזה שמלווה היטב תבשילים חורפיים, אבל חשוב לזכור: הכול תלוי בטעם האישי ובמאכל שעל השולחן. ישנם יינות כל כך עוצמתיים, עד שטועמים מקצועיים סבורים שהם מתאימים לאזורים הטבולים בשלג עמוק – לאו דווקא לארץ ישראל, שגם כאן לפעמים קצת קר.
לכן אני מציע השבוע שני יינות מאוזנים, מתאימים לחורף שלנו, אבל לא כבדים מדי:
- מרלו 2020 – יקב בנימינה, סדרת רזרב יין אדום עוצמתי, שהתיישן בחביות עץ אלון צרפתי במשך יותר משנה וחצי. אחוז האלכוהול עומד על 14.5%, אך בזכות הבגרות שלו הוא נעים ונגיש לשתייה.
- שיראז 2021 – יקב בנימינה, סדרת רזרב יין אדום עם נוכחות, שהתיישן מעל שנה בחביות עץ צרפתי. אחוז האלכוהול בו 14%, והוא מציע איזון נהדר בין עוצמה לרכות.
שני היינות גדלו בגליל העליון, שניהם מבוגרים (בצירי 2020 ו־2021) ולכן מציעים חוויית שתייה עגולה ומלאה.
מחירים: בציר 2021 – 75 ₪ ובציר 2020 – 85 ₪
הם מתאימים לארוחות חורף משפחתיות, לסעודות שבת, וגם להדלקת נרות חנוכה עם כוס יין שמחממת את הלב.
לחיים, שבת שלום וחנוכה שמח
שרגא גבהרד – יועץ בתחום הכשרותי והמקצועי ביין, סדנאות יין וסיורי יקבים: 052-6176201.
http://kosher-wine.co.il
