נציב המשטרה האוסטרלית עדכן כי בזירת הירי אותרו שני מטעני חבלה מאולתרים. בבדיקת חבלנים נמצא כי המטענים היו פעילים והם נוטרלו
הוויכוח על אחריות ראשי הישיבות והסנקציות: דיון נוסף בחוק הגיוס בוועדת החוץ והביטחון
הוועדה דנה בסעיף 26יא להצעת חוק שירות ביטחון, מי יישא באחריות לעמידת תלמידי הישיבות בתנאי החוק, מה שיעור אי־ההתייצבות שייחשב מהותי, והאם ניתן להסיר ישיבה מרשימת הישיבות המוכרות
בועז ביסמוט בדיון על חוק הגיוס צילום: Yonatan Sindel/Flash90
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, בראשות ח”כ בועז ביסמוט, קיימה היום (ראשון) דיון נוסף בהצעת חוק הגיוס, שהתמקד בסעיף 26יא, העוסק בגיבוש רשימת הישיבות המוכרות לצורך דחיית שירות ביטחוני.
על פי ההצעה, שר הביטחון יגבש רשימת ישיבות מוכרות בהתאם לאמות מידה שייקבעו בחוק, כאשר דחיית השירות תינתן רק למי שעומד בתנאים אישיים וגם לומד בישיבה הכלולה ברשימה. מדובר במנגנון הדומה להסדרים שהיו נהוגים בפרק ג’1 שבוטל בעבר.
במהלך הדיון עלתה מחלוקת סביב השאלה למי יוקנו סמכויות הפיקוח והאחריות בישיבה. בעוד שבהצעת החוק הממשלתית הוצע להעניק סמכויות אלו למנהל הישיבה או למי שהוסמך על ידו, הייעוץ המשפטי של הוועדה סבור כי נכון להקנותן דווקא לראש הישיבה. לטענת הייעוץ המשפטי, מדובר בסמכויות מהותיות הדורשות היכרות ישירה עם הלומדים וקשר מתמשך עמם, ולא בסמכויות ניהוליות טכניות בלבד.
עוד הוצע בדיון להוסיף תנאי שלפיו שר הביטחון יוכל למנוע הכללת ישיבה ברשימת הישיבות אם ראש הישיבה הורשע בעבירה פלילית אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אינו ראוי לשמש בראש מוסד חינוכי. בנוסף, נדונה סמכותו של שר הביטחון להסיר ישיבה מהרשימה, לאחר מתן זכות טיעון למנהל הישיבה או לנציג מטעמו, אם יימצא כי תנאי ההכרה אינם מתקיימים.
סוגיה מרכזית נוספת נגעה לשיעור אי ההתייצבות של תלמידי ישיבה לרישום ולבדיקות רפואיות, כנדרש בחוק. הייעוץ המשפטי הדגיש כי אין מקום להסדר שמאפשר הכללת ישיבה ברשימה כאשר חלק מתלמידיה אינו מציית לחוק, אך ציין כי יש להבחין בין מקרים בודדים לבין מגמה מערכתית. על רקע זה עלתה השאלה האם שיעור של 20% אי־התייצבות הוא סף ראוי, או שיש לקבוע רף נמוך יותר.
בדיון השתתפו גם נציגי מערכת הביטחון. רח”ט תומכ”א, תא”ל שי טייב, ציין כי בצה”ל נתקלו במקרים רבים של מי שאינם לומדים בפועל, בין היתר על בסיס נתוני שכר. לדבריו, מנגנון שבו האחריות עוברת דרך גורם מוסמך, כמו ראש ישיבה, הוא מנגנון נכון, שכן הוא יוצר אחריות גם למי שמאשר את מעמדו של התלמיד. “כך לא רק הפרט יישא בתוצאות, אלא גם מי שחותם עבורו”, אמר.
המשנה למנכ”ל משרד הביטחון, קובי בלוטנשטיין, הבהיר כי משרד הביטחון אינו מפקח ישירות על הישיבות ומסתמך בעניין זה על משרד החינוך. לדבריו, שיעור של 20% אי התייצבות היה מקובל עד כה, ובמשרד הביטחון אינם סבורים שיש להחמיר מעבר לכך.
הדיונים בהצעת חוק שירות ביטחון צפויים להימשך בוועדת החוץ והביטחון גם בשבוע הקרוב ובשבועות הבאים.
