דפנה ליאל: אחרי ההתבטאות של איזנקוט - ליברמן הצהיר היום שוב שלא ישב בממשלה עם רע"ם. סקרים שנערכו לאחרונה מראים התנגדות משמעותית לישיבה עם רע"ם בקרב מצביעי הקואליציה (90% מתנגדים) והאופוזיציה (קרוב ל-40% מתנגדים)
מזכיר הממשלה מאשים את הייעוץ המשפטי: פועל להחרפת העימות עם הציבור החרדי
במכתב חריג למשנה ליועצת המשפטית לממשלה טוען מזכיר הממשלה יוסי פוקס כי עמדת הייעוץ חורגת מפסקי הדין של בג״ץ, מונעת תיקון למבחני התמיכה בישיבות, ואף יוצרת תקדים שעלול לפגוע במימון תרבות, רווחה ובריאות. לטענתו, מדובר ביישום סלקטיבי ובלתי עקבי של עקרונות משפטיים
מזכיר הממשלה יוסי פוקס צילום: דני שם טוב, דוברות הכנסת
מזכיר הממשלה, יוסי פוקס, שיגר מכתב חריף וארוך למשנה ליועצת המשפטית לממשלה, עו״ד גיל לימון, שבו הוא תוקף את עמדת הייעוץ המשפטי בסוגיית תיקון מבחני התמיכה במוסדות תורניים. המכתב, שנשלח בעקבות התנגדות הייעוץ להעלאת שיעור התמיכה בתלמידי חו״ל שאינם חייבי גיוס, משקף החרפה נוספת בעימות המתמשך בין הדרג הפוליטי לבין הייעוץ המשפטי סביב סוגיית הגיוס והיחס לציבור החרדי.
בלב המחלוקת עומדת עמדת הייעוץ המשפטי שלפיה, בעקבות פסק הדין בבג״ץ 5819/24 (התנועה למען איכות השלטון נ׳ שר הביטחון), לא ניתן לאשר העלאת תמיכה לתלמידי חו״ל הלומדים בישיבות שבהן לומדים גם חייבי גיוס, אלא אם תתקיים הפרדה חשבונאית מלאה. החשש שהועלה הוא שכספי התמיכה ישמשו בפועל כנתיב עוקף לתמיכה בחייבי גיוס, בניגוד להכרעת בית המשפט.
פוקס דוחה את הפרשנות הזו וטוען כי פסק הדין עוסק במפורש אך ורק במי ש״שירותם הצבאי לא נדחה כדין״, ואינו קובע מגבלות כלשהן על מתן תמיכות למי שאינם חייבי גיוס, לרבות תלמידי חו״ל או מי שקיבלו פטור. לדבריו, הדרישה להפרדה חשבונאית מלאה אינה נגזרת מהפסיקה, ומהווה הרחבה פרשנית החורגת מגבולותיה.
במכתב מחריף פוקס את הטון וטוען כי אימוץ עמדת הייעוץ המשפטי היה מוביל ל״גזירה לגזירה״ ולמצב אבסורדי: לדבריו, אם כל תמיכה תיבחן לפי החשש שמא תועיל בעקיפין גם לחייבי גיוס, יהיה צורך לעצור מימון לשורה ארוכה של פעילויות נתמכות, החל ממופעי תרבות וספריות עירוניות, ועד שירותי רווחה ובריאות, מחשש שמי שאסור לתמוך בו ייהנה מהן בעקיפין.
עוד נטען כי הפרשנות המרחיבה שמעניק הייעוץ המשפטי לפסק הדין עומדת בסתירה לפרשנות המצמצמת שנקט לאורך השנים בכל הנוגע למבחני תמיכה לפי חוק יסודות התקציב. פוקס מאשים את הייעוץ בהפעלת אמות מידה שונות בהקשרים שונים, ובאכיפה שאינה אחידה.
פוקס מוסיף כי ההצעה להעלות את שיעור התמיכה בתלמידי חו״ל לשנת 2025 ל־95%, ולא ל־100% כפי שביקש שר החינוך, הייתה הצעת פשרה שגובשה ביוזמת הייעוץ המשפטי עצמו, עוד לפני פרסום פסק הדין. לטענתו, אין בפסק הדין דבר שיש בו כדי לשנות את תוקפה של אותה פשרה, כל עוד לא הוצגה ולו ראשית ראיה לכך שכספי התמיכה מגיעים בפועל לחייבי גיוס.
ביקורת נוספת במכתב נוגעת לאופן גיבוש חוות הדעת המשפטית. פוקס טוען כי עמדת המשנה ליועצת המשפטית התקבלה ללא תשתית מקצועית מספקת, תוך עקיפת הייעוץ המשפטי של משרד החינוך, וללא בחינה של חלופות אפשריות, של ההשלכות הצפויות או של הנזקים שייגרמו למוסדות תורניים שבהם לומדים תלמידי חו״ל.
בסיכום מכתבו קובע פוקס כי המסקנות שאליהן הגיע הייעוץ המשפטי שגויות מיסודן, אינן נגזרות מפסקי הדין, ופוגעות שלא לצורך במוסדות רבים. בשולי הדברים הוא מוסיף עקיצה נוספת, כשהוא מציין כי לא נמצא בייעוץ המשפטי אותו להט פרשני מחמיר בסוגיות אחרות ובהן שאלות של ניגודי עניינים בלשכת היועצת המשפטית לממשלה ומביע ציפייה ליישום עקבי של אותם סטנדרטים.
