דפנה ליאל: אחרי ההתבטאות של איזנקוט - ליברמן הצהיר היום שוב שלא ישב בממשלה עם רע"ם. סקרים שנערכו לאחרונה מראים התנגדות משמעותית לישיבה עם רע"ם בקרב מצביעי הקואליציה (90% מתנגדים) והאופוזיציה (קרוב ל-40% מתנגדים)
כך שרדה מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה את השלב המסוכן ביותר בבריחתה
שעות של אובדן קשר, תקלה במנוע, סירה רעועה וים סוער קדמו לחילוצה של מנהיגת האופוזיציה הוונצואלית, בדרכה לקבלת פרס נובל לשלום בנורבגיה. ה'וול סטריט ג'ורנל' בפרטים בלעדיים על המסע הנועז שהחל בכפר דייגים וכמעט השתבש
קריאת זיהוי בקעה מבעד לגשם הכבד ולרוח שטלטלה את הים הקריבי החשוך, ונשמעה בקושי בין שתי סירות שנאבקו בגלים בגובה של כשלושה מטרים. על הסירה הקטנה, סירת דיג פשוטה, עמדו כמה דמויות והחזיקו טלפונים סלולריים שהצג המואר שלהם שימש כאותות חירום בלילה. אחת מהן, דמות עטופה במעיל עבה, נופפה בידיה והשיבה לקריאה שהופנתה מהסירה הגדולה יותר: "זאת אני".
הרגע הזה, אי שם בלב ים, היה שיאו של מסע הבריחה הנועז, בו הושלם חילוצה של מנהיגת האופוזיציה בוונצואלה, מריה קורינה-מצ'אדו, לאחר שעברה את החלק המסוכן והקשה ביותר במהלך בריחתה ממדינתה. כך מסכם העיתון 'וול סטריט ג'ורנל' את המבצע המורכב, תוך שהוא חושף פרטים חדשים ובלעדיים על המסע.
מצ'אדו חולצה לפנות בוקר של יום שלישי שבוע שעבר, בעוד סירתה מיטלטלת בגלים הכבדים, לאחר שעות ארוכות שבהן נותק הקשר עמה בלב ים. בשלוש השעות שקדמו לכך נסחפה מצ'אדו יחד עם צוות קטן במפרץ ונצואלה, לאחר שמכשיר הניווט הלווייני שלהם נפל למים והמערכת החלופית חדלה מלפעול. הסירה לא הגיעה לנקודת האיסוף שנקבעה מראש, והדבר הוביל לפתיחת חיפושים במים שנחשבים למסוכנים במיוחד.
בריאן שטרן, יוצא צבא ארה"ב שנשלח להוביל את מבצע החילוץ, סיפר כי כאשר הצליחו סוף סוף לאתר את סירתה של מצ'אדו, היא הועברה אל הסירה הגדולה יותר, שם סופק לה מזון ושתייה וכן בגדים יבשים. הוא עדכן את אנשיו כי היא על הסיפון בקריאה נרגשת: "ג'קפוט, ג'קפוט, ג'קפוט", שמשמעותה - המטרה הושגה. לדבריו, מצ'אדו הייתה מותשת אך בהכרה מלאה.
בתיעוד שנשלח לגורמים רשמיים בארה"ב, נראית מצ'אדו נאחזת בדפנות הסירה ומצהירה: "שמי מריה קורינה מצ'אדו, אני בחיים, בטוחה ומאוד אסירת תודה". שטרן, העומד בראש חברת החילוץ 'גריי בול', שבסיסה בטמפה שבפלורידה, המתמחה בחילוצים מורכבים ומאוישת ביוצאי יחידות מיוחדות ומודיעין, כינה את המשימה בשם הקוד "מבצע דינמיט זהוב", כרמז לפרס נובל לשלום ולמייסדו הכימאי השבדי אלפרד נובל, ממציא הדינמיט, אשר אל טקס קבלת הפרס בנורבגיה היו מועדות פניה.
לפי הפרטים שנמסרו משטרן ומגורם נוסף שהיה מעורב במבצע, לצד הודעות, תיעודים ותמונות, מצטיירת תמונה של פעולה מסוכנת שעמדה על סף כישלון. במשך שלושה ימים פעלו שטרן ועשרות שותפים להוצאתה של היריבה המרכזית של נשיא ונצואלה ניקולס מדורו מהמדינה, על רקע מאמצי ממשל טראמפ להגביר את הלחץ על המשטר. מאז בחירות 2024 חיה מצ'אדו במסתור, לאחר שנאסר עליה להתמודד בבחירות, אף שלפי ארה"ב מפלגתה היא שניצחה בבחירות – תוצאות שמדורו התעלם מהן.
שטרן אמר כי עמד בקשר רציף עם גורמים בכירים בצבא ארה"ב לפני המבצע ובמהלכו, עדכן אותם במיקומים בזמן אמת. הוא תיאר את החסמים ובקשיים, ואף ביקש סיוע באיתור הסירה לאחר שאבד עמה הקשר. עם זאת, לדבריו, המבצע מומן מתרומות פרטיות בלבד, ללא שימוש בכספי ממשלת ארה"ב. גורמים אמריקאים שונים, מהבית הלבן ועד קציני צבא ודיפלומטים אזוריים, עקבו אחרי ההתרחשויות באמצעות טלפונים.
מסעה של מצ'אדו נמשך כמעט שלושה ימים. הוא החל בנסיעה יבשתית מפרבר של קראקס לכפר דייגים בחוף הקריבי של ונצואלה, המשיך בהפלגה בסירת דיג פתוחה לאי ההולנדי קורסאו – מסע ימי שנמשך כשתים עשרה שעות – ומשם בטיסה פרטית לאוסלו. היא החמיצה בשעות ספורות את טקס הענקת הפרס, אותה קיבלה לבסוף בתה בשמה.
המבצע עצמו החל להתגלגל מספר ימים קודם לכן, כאשר שטרן, שהמתין לעלות על טיסה פנימית בארה"ב, קיבל שיחה מעמית לשעבר בעולם המודיעין, אשר הציע לו משימה מיוחדת לחלץ "חבילה" חשובה מוונצואלה. ברגע שהבין כי מדובר באדם, הוא גם ידע מיד כי מדובר במצ'אדו, והגדיר זאת כמשימה בעלת הסיכון הגבוה ביותר בקריירה שלו.
לדבריו, חברת החילוץ שהקים ב-2021 נערכה במשך חודשים לאפשרות של פינוי אזרחים מאזור הקריביים, ואף הקימה בסיס פעילות באי סמוך למקרה של הסלמה צבאית. שטרן הוסיף וסיפר ל'וול סטריט ג'ורנל', כי חילוצה של מצ'אדו דרש תכנון קפדני במיוחד, שכן מדובר בדמות ציבורית המזוהה מיידית. "כולם מכירים את פניה", אמר. "זה כמו שנחלץ את הילארי קלינטון", השווה. הצוות לקח בחשבון לפחות תשעה תרחישים שונים, כולל חילוץ אווירי או הוצאה דרך מדינות שכנות, ואף הפיץ במכוון שמועות כוזבות כדי להסיט את תשומת הלב ולבלבל את גורמי הביטחון.
ביום שני אחר הצהריים יצאה מצ'אדו ממקום מחבואה כשהיא מחופשת, בעוד הצוות דואג להסיר כל אמצעי מעקב דיגיטלי אפשרי. התוכנית המקורית כללה מפגש עם סוכנים בכפר הדייגים והפלגה לנקודת מפגש בלב הים, אך כמעט מיד החלו תקלות. בעיית מנוע גרמה לעיכוב של 12 שעות, והיציאה לים נדחתה מעלות השחר של בוקר יום שלישי לשעת השקיעה. בים הפתוח התמודדה הסירה עם גלים גבוהים, אך מזג האוויר הסוער גם סייע להסתיר אותה ממערכות מכ"ם.
שטרן סיפר כי החשש העיקרי היה מפעילות צבאית אמריקאית באזור, שכן בתקופה האחרונה הוטבעו ספינות רבות במסגרת מאבק בהברחות. הוא עדכן גורמי הגנה בארה"ב על נוכחותו, וביקש מהם כי יזהו את הסירות ולא יפגעו בהן. כאשר חלפו שעות והסירה לא הגיעה, הוא נאלץ לבקש באופן בהול סיוע באיתור מהאוויר.
בסביבות השעה 23:00 בלילה חזר הקשר לפעול, והתברר כי הסירה נמצאת במרחק של כ-40 קילומטרים מנקודת המפגש. לאחר זיהוי הנוסעים והבטחת היעדר נשק, הועברה מצ'אדו לסירה הגדולה יותר. שטרן הציג את עצמו בפניה והעביר לגורמים רשמיים תיעוד שלה כשהיא במקום מבטחים.
במהלך ההפלגה לקורסאו, סיפר שטרן, דיברה מצ'אדו בעיקר על בתה, שאותה לא ראתה מזה כשנתיים. בקורסאו נמנע הצוות מעדכון מלא של הרשויות המקומיות, כדי שלא להעמידן במצב רגיש מול ונצואלה. לאחר שהות קצרה בלבד באי, עלתה מצ'אדו בבוקר יום רביעי על מטוס פרטי ממיאמי שסופק על ידי אחד התורמים למבצע. המטוס המריא לאוסלו בשעה 6:42 בבוקר. שם, בנאום שנשאה בפני תומכיה, היא תיארה את מבצע החילוץ במילה אחת: "נס".
