דפנה ליאל: במסגרת החוק, אסור יהיה להפריע לתפילה שמתקיימת במרחב הציבורי, הרבנות תכריע במקרה של מחלוקות על מעמד קהילה בבית כנסת, תותקן מזוזה בכל מקום במרחב הציבורי ובמוסד מתוקצב, שופטים שצפויים לשפוט בעניין חוק יבחנו על תקנות שיתקין שר המשפטים עם הרבנות וועדת החוקה, ויחויבו לשפוט בחוק הזה על פי המשפט העברי
ויכוח על ההגדרה: בוועדת החוץ והביטחון דנו בשאלה מי הוא חרדי
בדיון נוסף על חוק שירות ביטחון עלתה שאלת ההגדרה של “בוגר מוסד חינוך חרדי” והאם יש לקבוע את זהות המתגייסים מראש או להמשיך בספירה בדיעבד. בצה״ל דורשים בהירות מוקדמת, במשרד הביטחון מעדיפים יציבות והשוואתיות
בועז ביסמוט
צילום: דוברות הכנסת
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת קיימה היום (שלישי) דיון נוסף בהצעת חוק שירות ביטחון, (חוק הגיוס) שהתמקד בסעיף 26יב, העוסק בהגדרת "בוגר מוסד חינוך חרדי", הגדרה שיש לה השלכות ישירות על אופן ספירת המתגייסים החרדים ועמידת המדינה ביעדי הגיוס.
לפי הנוסח המוצע, מי שלמד במוסדות חינוך חרדיים במשך שנתיים לפחות מתוך ארבע השנים שבין גילאי 14 ל־18, יוכר כבוגר מוסד חינוך חרדי. קבוצה זו היא אוכלוסיית היעד שאמורה להיספר במסגרת הרף המינימלי השנתי לגיוס חרדים לצה"ל.
בייעוץ המשפטי לוועדה העלו אפשרות לבחון צמצום של ההגדרה, כך ששנות הלימוד שיובאו בחשבון יהיו קרובות יותר למועד הגיוס עצמו. הטענה: צמצום כזה עשוי לחדד את הקשר בין ההגדרה החינוכית לבין מאפייני המתגייס בפועל.
ואולם, רח"ט תומכ"א בצה"ל, תא"ל שי טייב, הביע הסתייגות משינוי ההגדרה, לפחות בשלב זה. לדבריו, אם הפער בין ההגדרות אינו דרמטי, יש יתרון מובהק בשימור המצב הקיים. "יש ערך לרציפות", אמר, והוסיף כי בחינת ההבדלים בפועל בין ההגדרות מצויה בידי משרד החינוך, המחזיק בנתונים.
טייב העלה סוגיה נוספת, מהותית לא פחות: אופן ספירת המתגייסים החרדים. לדבריו, המנגנון הקיים, המבוסס על הצלבת נתונים בדיעבד, לאחר שהגיוס כבר התרחש, יוצר מחלוקות ועיכובים ממושכים. “אני מציע שלא נספור בדיעבד, אלא שניכנס לכל שנת לידה של מתגייס,” אמר. “מרגע שאדם חוצה את גיל 18, צריך להיות ברור האם הוא מוגדר חרדי לפי החוק. אחרת אנחנו מנהלים ויכוחים של חודשים אחרי שהגיוס כבר קרה”.
נציגת משרד החינוך, מרים גראזי רוזנבאום, דחתה טענות שלפיהן המשרד מסווג באופן שגוי מוסדות חינוך או בוגרי ישיבות תיכוניות כחרדים. לדבריה, המוסדות נבחנים אחד־אחד בהתאם לצווים הרלוונטיים, וכאשר התברר שמידע שנמסר פורש באופן שגוי, הועבר לצה״ל מידע ממוקד ורלוונטי בלבד.
מנגד, במשרד הביטחון הביעו תמיכה בהשארת ההגדרה הקיימת. המשנה למנכ״ל משרד הביטחון, קובי בליטשטיין, אמר כי ההגדרה הנוכחית יוצרת איזון בין קבוצות שונות, בהם צעירים שיצאו בשאלה לאחר לימודים במוסדות חרדיים, לעומת חוזרים בתשובה שמתגייסים בגיל מאוחר יותר. לדבריו, יש חשיבות גם לרציפות הנתונים ולהשוואתיות בין השנים, וכן להתאמה להגדרות הנהוגות בנציבות שירות המדינה.
