התחבולות, הסוכנים והפתעה: כך התנהל המבצע "חסר התקדים בראי ההיסטוריה"

תחקיר רחב היקף של "וושינגטון פוסט", שנעשה בשיתוף תוכנית התחקירים Frontline של רשת PBS האמריקנית ותורגם לעברית על־ידי ynet, מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של מבצע "עם כלביא". הכתבה חושפת לא רק את עוצמת היכולות המבצעיות של ישראל, אלא גם את תהליך קבלת ההחלטות, שיתוף הפעולה הביטחוני עם ארצות הברית והמהלכים הדיפלומטיים שנועדו לטשטש את הדרך אל אחת המערכות הרגישות בתולדותיה.

עוד הרבה לפני המבצע, בישראל היו בשיחות מול ארה"ב בעניין המאמצים האירניים לעבר הגרעין, וההבנה ב-2 המדינות הייתה שאכן המשטר חותר לשם. בתחילת הכהונה השנייה של הנשיא דונלד טראמפ, ראש הממשלה בנימין נתניהו ביקר יהציג ארבע אפשרויות לכיצד המתקפה על איראן עשויה להתפתח. 

ראשית, הראה נתניהו לטראמפ כיצד ייראה המבצע אם ישראל תתקוף לבדה. האפשרות השנייה הייתה שישראל תיקח את ההובלה עם תמיכה מינימלית מצד ארה"ב, והשלישית הייתה שיתוף פעולה מלא בין שתי בעלות הברית. האפשרות האחרונה הייתה שארה"ב תיקח את ההובלה.

אך יחד עם ההבנה כי יש לתקוף, טראמפ רצה לתת הזדמנות לדיפלומטיה לנסות את מזלה - יחד עם זאת הוא המשיך בשיתוף מודיעיני ובתכנון מבצעי עם ישראל. 

בישראל חשבו שמתן הזדמנות לדיפלומטיה היה חשוב לדעת הקהל העולמית אם בסופו של דבר יוחלט לתקוף את איראן, אך גם חששו שטראמפ, שהיה "להוט לעסקה", עלול להסכים לעסקה גרועה.

לאחר שהסתיימו 60 יום שנתן טראמפ לאיראן כאולטימטום, היה דיפלומטיה שהייתה תחבולה - ואף גורמים משתי המדינות קידמו דיווחים בתקשורת על קרע בין ארה"ב לישראל. 

"כל הדיווחים שנכתבו על כך שביבי לא היה באותו ראש עם וויטקוף או טראמפ לא היו נכונים", אמר גורם המעורה בפרטים. "אבל טוב שזו הייתה התפיסה הכללית, זה עזר להמשיך בתכנון מבלי שרבים ישימו לב לכך". 

לאחר שהחל מבצע ההפצצות והחיסולים של ישראל, ממשל טראמפ ביצע "דחיפה דיפלומטית" אחרונה, והעביר בסתר הצעה לאיראן לפתרון המבוי הסתום סביב תוכנית הגרעין שלה. ההצעה הייתה למעשה ההזדמנות האחרונה של איראן לפני שטראמפ יאשר את הצטרפות ארה"ב למערכה.

תנאי העסקה, שהגיעו לידי ה"פוסט" ולא דווחו קודם לכן, היו שאפתניים וכללו את הפסקת התמיכה של טהרן בשלוחות כמו חיזבאללה וחמאס, כמו גם "החלפת" מפעל ההעשרה בפורדו ו"כל מתקן מתפקד אחר" במתקנים חלופיים שאינם מאפשרים העשרה.

בתמורה, ארה"ב הציעה להסיר "את כל הסנקציות שהוטלו על איראן", נכתב בהצעה מ-15 ביוני. זמן קצר לאחר שארה"ב העבירה את ההצעה לאיראן באמצעות דיפלומטים קטארים, טהרן דחתה אותה - וטראמפ אישר את התקיפות האמריקניות.

ההכנות למלחמה כמעט הושלמו, עשרות סוכנים מאומנים שעבדו עבור ישראל היו על הקרקע באיראן, חמושים בנשק חדש ומתוחכם, ואף וטייסי חיל האוויר הישראלי היו בהמתנה לקבלת פקודות לתקוף את התשתית הגרעינית של איראן, משגרי טילים בליסטיים ומערכות ההגנה האווירית.

ישראל וארה"ב הגיעו להסכמה על כמה קרובה טהרן להשגת נשק גרעיני, ותחבולות דיפלומטיות היו בעיצומן כדי לעוור את איראן לקראת המתקפה הקרב.

בישראל הבינו שכדי לגרום ליותר מנזק חולף לתוכנית הגרעין המתרחבת של איראן, עליהם גם להרוס את מאגר הידע האנושי שלה - ואכן היא ביצעה חיסולים של מדענים בכירים במהלך המבצע.

מטוסי קרב וכטב"מים ישראליים, לצד סוכנים בתוך איראן, השמידו יותר ממחצית ממשגרי הטילים הבליסטיים של איראן ואת ההגנה האווירית שנותרה לה. ראשיה של הנהגת הצבא האיראני ומשמרות המהפכה חוסלו. 

מטוסי קרב ישראליים הפציצו תחנות חשמל ומערכות אוורור שאיראן הייתה זקוקה להן לצורך הפעלת צנטריפוגות לטיהור אורניום בנתנז ובפורדו, אתרי ההעשרה העיקריים של המדינה. תקיפות מסיביות של מפציצי חמקן אמריקניים מדגם B-2 ספיריט ומטח של טילי שיוט טומהוק באו בעקבותיהן.

"בתוך איראן, המוסד הישראלי גייס יותר מ-100 סוכנים איראנים, וצייד את חלקם בנשק מיוחד שמורכב משלושה חלקים לצורך תקיפות מדויקות על נכסים צבאיים", אמר בכיר ביטחוני ישראלי שהיה מעורב בכך ישירות. 

לדבריו, "הרשויות באיראן הצליחו להציל חלק מהמשגרים, אך לא את הטילים או את הרכיב השלישי הסודי".

 "זה היה מבצע חסר תקדים בהיסטוריה", אמר הגורם הביטחוני. "גייסנו את הנכסים והסוכנים שלנו כדי להתקרב לטהרן ולפתוח במבצע הקרקעי לפני שחיל האוויר הישראלי יוכל להיכנס למרחב האווירי של איראן".