ביקורת פתע במשרדי הרישוי: במסגרת מהלך שיפור השירות שמובילה שרת התחבורה מירי רגב, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן-זקן מסייר בסניפי גוש דן במטרה לעמוד מקרוב אחר זמני ההמתנה, מערך קבלת הקהל ואיכות המענה לציבור.
הזמר החסידי שהדהים את טראמפ ולמד גמרא בחדרים הסגורים של הבית הלבן
הזמר שלום למר, הופיע השבוע במסיבות החנוכה הרשמיות בבית הלבן מול נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ. בראיון מיוחד ליעקב גרודקה ב׳קול ברמה׳, הוא מספר על ההזמנה המפתיעה, על השירה ביידיש עם התזמורת הצבאית האמריקאית, ועל לימוד הגמרא בחדרים הסגורים של הבית הלבן
אם תפגשו אותו במקרה ברחוב, ספק אם תעצרו לחשוב שמדובר בכוכב בינלאומי. שלום למר נראה כחסיד בעלזא לכל דבר, פאות מסולסלות, הופעה חרדית, דיבור שקט, נינוח, יראת שמיים על הפנים. אבל מאחורי המראה החסידי מסתתר אחד הקולות הליריים הבולטים שפועלים כיום בזירה הבינלאומית, זמר טנור שמופיע על הבמות הגדולות בארצות הברית ובעולם, מול קהלים של אלפים, יהודים ולא יהודים כאחד, מבלי לטשטש ולו לרגע את זהותו.
השבוע נרשם רגע שיא נוסף במסלול החריג של למר, כאשר הוזמן להופיע במסיבות החנוכה הרשמיות בבית הלבן, בנוכחות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ, אנשי הממשל, הנהגת הקהילה היהודית הבכירה ומשפיענים מכל רחבי המדינה. בראיון למהדורה המרכזית ברדיו קול ברמה בהגשת יעקב גרודקה, הוא מספר כיצד הכל התחיל, כמעט באגביות.
״לפני כמה שבועות קיבלתי אימייל רשמי מהבית הלבן שמזמינים אותי להיות שם במסיבת חנוכה ואם אני רוצה הם רוצים שאני גם אשיר שם. אמרתי זה כבוד בשבילי בוודאי״.
ההזמנה לא הייתה לאירוע אחד בלבד. ״וזה היה שתי מסיבות, הייתה מסיבה אחת אחרי צהריים ואחת בערב״, הוא מתאר. למר הגיע למתחם הבית הלבן כבר משעות הבוקר המוקדמות. ״אני כבר הייתי שם מהבוקר. רציתי חזרות איתם עם התזמורת של הצבא״.
מדובר בתזמורת הצבאית הרשמית של צבא ארצות הברית, גוף מוזיקלי ממלכתי שמלווה אירועים רשמיים ברמה הגבוהה ביותר. לדבריו, מדובר בחוויה יוצאת דופן גם עבור מי שכבר רגיל לבמות גדולות.
השיר שבחר לבצע לא היה ההמנון האמריקאי הרשמי, אלא God Bless America, שיר המזוהה כמעין ההמנון השני של ארצות הברית. לשיר הזה יש גם סיפור יהודי מובהק. ״זה God bless America, שבעצם כתב יהודי אחד, אירווינג ברלין״, אומר למר. ״והוא אמר פעם, בראיון… שהפתגם הזה, זה God bless America, הוא שמע מהאימא שלו״.
לדבריו, המקור היהודי של הביטוי אינו מקרי. ״כנראה שזה היה ביידיש״. על הרקע הזה בחר למר לבצע את השיר בגרסה מיוחדת ביידיש, גרסה שכבר זכתה לחשיפה עולמית בעבר. ״יש גרסה ביידיש ששרתי פעם״.
עם זאת, הוא מדגיש כי החידוש לא הסתכם רק בעצם הבחירה בשפה. ״כן, אבל חידשתי מילים לכל השיר ביידיש גם. המלחי שר רק את המילים God bless America״.
שתי המסיבות התקיימו באווירה שונה. ״אחרי צהריים היה יותר כללי והרבה אנשים סתם שבעצם קיבלו את ההזמנה״, הוא מספר. לעומת זאת, ״בערב זה היה הרבה יותר פוליטי״. הנשיא טראמפ נכח בשני האירועים. שיחה אישית לא התקיימה, אך הקרבה הייתה מוחשית. ״לא דיברתי איתו ממש, אבל אחרי שסיימתי לשיר… אני ירדתי מהבמה והוא עלה, וממש עמדתי לידו, כאילו מתחת לבמה״.
לדבריו, אפילו רגע של קשר עין נרשם. ״כשהוא דיבר הוא הסתכל על האנשים שעמדו מולו … והוא פנה אלי עם הראש שלו, כאילו לשלום״, סיפר למר ליעקב גרודקה.
מעבר לאירוע עצמו, הסיפור של למר רחב יותר. הוא החרדי הראשון שחתם על חוזה תקליטים עם אחת מחברות ההפקה הגדולות בעולם, Universal Music Group. למרות ההישג, הוא מדגיש כי מעולם לא ראה בכך סיבה לשנות דבר בזהותו החסידית. ״מה פתאום, בכלל לא. זה כל השליחות, זה הקידוש השם, שאנחנו יכולים להיות יהודים אמיתיים, להתחזק ביראת שמיים, ולהראות לכולם שאפשר לעשות הכל יחד עם הפאות החסידיות״.
למר אינו מתעלם מהמורכבות. ״היו הצעות שלא יכולתי לעשות בכלל, שהם לא היו מתאימות״, הוא אומר בכנות. אך יש מקומות שבהם עצם הנוכחות הופכת לאמירה. ״אבל יש דברים שבעצם אפשר לעשות, כמו בבית הלבן, וזה כבוד בשבילי לעשות את זה״.
לדבריו, דווקא העקביות בזהות מעוררת הערכה. ״והפוך, הם מאוד מעריכים את זה, שאתה חי את האמת שלך ולא מנסה להתייפייף״.
בעידן של היום שבו האנטישמיות מרימה ראש ברחבי העולם, למר רואה בעמידה על במה ובמפגש הישיר עם הקהל הזדמנות הפוכה. ״הרבה הרבה אנשים אמרו לי, וואו, אף פעם לא פגשתי יהודי כמוך, לא יודע מה חשבתי, אבל עכשיו אני רואה שאתה ממש בן אדם״. מבחינתו, ההשפעה אינה רק דרך השירה. ״אפשר לעשות כל כך הרבה עם חיוך אחד. פשוט להפיץ את הטוב בעולם״.
אחד הרגעים האישיים והמרגשים בראיון מגיע דווקא בסיומו, כאשר למר מספר כיצד ניצל את השהות הארוכה בבית הלבן. ״קיבלתי חדר שם, וידעתי שאני אהיה שם כל היום, אז לקחתי את הגמרא שלי״. בתוך מתחם הכוח הפוליטי והכלכלי של ארצות הברית, הוא מצא זמן ללימוד. ״התחלתי ללמוד גמרא וחשבתי מי למד פה גמרא במקום הזה. אולי לפני מאה שנים״.
בין מסדרונות ה־West Wing, במקום שאליו כמעט איש אינו מורשה להיכנס, ישב חסיד בעלזא ולמד דף גמרא. ״זה כאילו גם רוחניות שאנחנו חייבים לעשות במקום הזה״, הוא מסכם בפשטות.
וכששואלים אותו על היעד הבא, על שיאים נוספים או חלומות עתידיים, הוא מחזיר את הדברים לקרקע. ״אני באמת לא חושב על זה… לא עשיתי שום דבר, פשוט קיבלתי ממש… אז הם הזמינו אותי״.
