ספיר ליפקין: בתגובה לתקיפה הגשר בכרג’ ומתקני פטרוכימיה במשהאר, משמרות המהפכה טוענים שתקפו תשתיות אנרגיה של ישראל ואינטרסים אמריקניים באזור היעדים שעליהם טענו: • בית זיקוק בחיפה, שלפי האיראנים מספק דלק למטוסי קרב • מתקני גז של החברות האמריקניות אקסון, מוביל ושברון בחבשאן שבאיחוד האמירויות • מתקן פטרוכימי בא-רווייס באמירויות - שלפי ההודעה עלה באש • מתקן פטרוכימי בבחריין • מתקנים פטרוכימיים בשועייבה שבכווית במשמרות המהפכה האשימו כי ארה”ב וישראל תקפו תשתיות אזרחיות באיראן, וטענו כי מדובר ב”תגובה מידתית ראשונית”. עוד איימו כי כל פגיעה נוספת בתשתיות אזרחיות תיענה ב”תגובה רחבה וקשה יותר”. לדבריהם, איראן תגבה בעתיד את “מחיר הנזקים” מהתוקפים, ואף ציינו כי משלמי המסים בארה”ב יישאו בעלויות
תגלית מרגשת: צ'ק בן 250 שנים בחתימת יד קדשו של החיד"א
צ'ק אישי על סך 3,000 לירות שטרלינג בחתימת ידו של אחד מגדולי המקובלים והמחברים, מרנא החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי זי"ע, עליו אמרו גדולי הדורות – "החיד"א הוא חידה" מוצע למכירה בימים אלו
תגלית מרעישה מטלטלת את עולם העתיקות והיודאיקה בכל רחבי תבל: צ'ק אישי על סך 3,000 לירות שטרלינג בחתימת ידו של אחד מגדולי המקובלים והמחברים, מרנא החיד"א – רבי חיים יוסף דוד אזולאי זי"ע, עליו אמרו גדולי הדורות – "החיד"א הוא חידה".
עשרות ספריו של החיד"א מופצים על פני כל תבל ואלפים מתחממים לאורם, אמנם, זו הפעם הראשונה והיחידה בהיסטוריה בה נמצאה 'ליטרא די קאמביו' – שטר חילופין, צ'ק בלשוננו, בכתב ידו ובחתימת יד קדשו באיטלקית של מרן החיד"א.
הצ'ק הנדיר המוצע למכירה בימים אלו על ידי בית הגנזים 'זיידי', נחתם בידי מרנא החיד"א ביום 30 במרץ 1787 - י"א בניסן תקמ"ז. אין אנו יודעים לומר על מה ולמה התחייב מרן החיד"א להעביר לידי מר שבתי כהן ממרסיי שבצרפת סך של שלושת אלפים סטרלינג בתוך חמישים יום, אך הממצא שופך אור מרגש על אותם ימים, שלפני 250 שנים.
ה'ליטרא די קאמביו' היה נפוץ בתקופה זו באיטליה למטרת העברת כספים בטוחה ממדינה למדינה או מעיר לעיר. רבינו החיד"א בעצמו מזכיר את ה'ליטרא די קאמביו' ביומן מסעותיו 'מעגל טוב' וכן באגרותיו. מהמאה השש עשרה ואילך היו קיימים כמה סוגי שטרות קאמביו והפוסקים דנו בו רבות מצד איסור ריבית.
החיד"א מדמויות ההוד שעמדו לעם ישראל, נסע רבות בשליחות קודש עם ישראל הדרים בארץ הקודש, להביא להם רווחה כלכלית. בשלהי שנת תקל"ח סיים את שליחותו לטובת הישוב היהודי בחברון, התיישב בליוורנו וסירב לקבל על עצמו עול רבנות. את רוב זמנו השקיע בכתיבת חיבוריו, הדפסתם והפצתם, מהם מצא את פרנסתו.
250 שנים אחרי, מרגש למצוא פיסת הד היסטורית ששופכת אור על פעלו של אותו חכם גאון וקדוש, בימיו באיטליה, לטובת עניי ארץ ישראל.
