"לאבא שלי במיון הגיע מפגין, בשערי צדק, וצעק עליו. איך אתם לא מתביישים, שלוש שנים חוסמים פה כבישים, שורפים פה?": המונולוג הסוער של השר וסרלאוף בתגובה לח"כ נעמה לזימי: "בואו נפסיק את כל החסימות האלה, בואו נחליט שמפסיקים עם זה - אני מוכן. מי חותם על הדבר הזה?"
בגיל 101, גיבור המלחמה הבריטי שובר שתיקה: "המדינה הידרדרה, צ'רצ'יל היה מתהפך בקברו"
חייל בריטי לשעבר שלחם נגד הנאצים אמר שאין לו "התנגדות לפליטים אמיתיים הנמלטים על חייהם", אך מדגיש את המשבר המתמשך של מהגרים החוצים את התעלה כדי להגיע לבריטניה מצרפת והמדינה הולכת לאבדון
מרווין קרש גאה בארצו בריטניה, ובתפקיד שמילא בסיוע להביס את הנאצים במלחמת העולם השנייה. אבל הגיבור היהודי בן ה-101, שלקח חלק בפלישה לנורמנדי, וגם היה עד לזוועות מחנה הריכוז ברגן-בלזן ששוחרר ב-1945, אינו גאה במה שהוא רואה כיום במדינה שהוא כה אוהב.
בראיון ל"דיילי מייל" מביתו בצפון לונדון, מרווין מיואש לגבי בריטניה ומהמשברים הרבים העומדים בפניה. הוא גם אמר שהניצחון על היטלר היה "בזבוז זמן", והוסיף כי המדינה "הידרדרה לחלוטין". הגיבור, שזכה באות לגיון הכבוד היוקרתי של צרפת בשנת 2015 וזכה לשבחים גם מראש הממשלה לשעבר בוריס ג'ונסון על מאמציו להנחיל את המורשת לצעירים, חי כעת לבדו לאחר מות אשתו בטי בשנת 2018.
"אני חושב שהמלחמה הייתה בזבוז זמן, כי התועלת שקיבלנו ממנה, החברות בזמן המלחמה וכולם, כמעט כולם, תרמו בכל מה שיכלו לעשות", הוא אומר. "בכל דרך שבה הם יכלו לעזור למישהו אחר, הם עשו זאת. זה לא היה רק בצבא. אתם לא מבינים את זה עכשיו".
מרווין מוסיף: "המדינה הזאת פשוט הידרדרה. אני יודע שהאוכלוסייה משתנה. חלקם עוזבים, ואז אחרים באים שאין להם הבנה או ידע על איך המדינה הזאת הייתה, לא רק על ההיסטוריה שלה, אלא גם על המוסר שלה". מרווין אמר שאין לו "התנגדות לפליטים אמיתיים הנמלטים על חייהם", אך מדגיש את המשבר המתמשך של מהגרים החוצים את התעלה כדי להגיע לבריטניה מצרפת, ולדבריו "המדינה הולכת לאבדון".
כשנשאל כיצד המנהיגות של היום משתווה למנהיגים כמו וינסטון צ'רצ'יל ומרגרט תאצ'ר, אמר: "הם הובילו. הם לא רק ניסו לשמור את העבודה ליום שאחרי, לישיבה הבאה, קצת התכתשות עם האופוזיציה, ואז לבוא ולשתות משהו. הם היו מנהיגים. הם האמינו במה שניסו להעביר. צ'רצ'יל במיוחד, כי הוא התחיל להזהיר אנשים מה עומד לקרות עוד לפני תחילת המלחמה".
במלחמת העולם השנייה, לאחר שבועות של אימונים בסקוטלנד, הוא השתתף בפלישה לנורמנדי. מרווין נשלח לצרפת ושמח למלא תפקיד בלחימה נגד הנאצים. הוא הגיע למחנה ברגן-בלזן הסמוך, ששוחרר ימים ספורים קודם לכן על ידי חיילים בריטים. החיילים גילו 60,000 קורבנות יהודים שבקושי היו בחיים, רבים מהם סבלו מטיפוס, דיזנטריה ושחפת. הוא סייע לניצולים, חילק להם שוקולד שקיבל, ושמע מהם את הזוועות שעברו.
כשנשאל על נישואיו, מרווין אמר: "היו לנו ויכוחים, ברור שלשני אנשים שונים יש השקפות שונות על דברים. היו לנו ריבים אבל הריבים מעולם לא נמשכו". הוא הוסיף: "התעלמתי ממה שהיא אמרה והיא התעלמה ממה שאני אמרתי". לזוג נולדו שלושה ילדים: לין, הילארי ודיוויד בשנים 1953, 1955 ו-1961.
מרווין, שפרנס את משפחתו מעבודות בענף הביגוד והדפוס לפני שפנה לעיתונאות, הוא כיום סבא רבא. יש לו שלושה נכדים ושלושה נינים.
