"לאבא שלי במיון הגיע מפגין, בשערי צדק, וצעק עליו. איך אתם לא מתביישים, שלוש שנים חוסמים פה כבישים, שורפים פה?": המונולוג הסוער של השר וסרלאוף בתגובה לח"כ נעמה לזימי: "בואו נפסיק את כל החסימות האלה, בואו נחליט שמפסיקים עם זה - אני מוכן. מי חותם על הדבר הזה?"
כ־66% מהמטופלים שקיבלו אבחנה ראשונית של דמנציה לא סבלו ממנה
אבחון לא מדויק עלול להוביל לטיפול שאינו מתאים, לסימפטומים חמורים יותר ולחוסר יכולת לטפל או להתאים את הסביבה באופן שעשוי להאט את ההידרדרות
אילוסטרציה צילום: pixabay
לא כל דמנציה היא אלצהיימר: מחקר של אוניברסיטת קווינסלנד באוסטרליה חשף נתון מטריד: כ־66% מהמטופלים שקיבלו אבחנה ראשונית של דמנציה מסוג פרונטו־טמפורלית – למעשה לא סבלו ממנה כלל.
במילים אחרות: אבחון שגוי של סוג הדמנציה אינו חריג, אלא נפוץ, ולעיתים קרובות הוא מוביל לטיפול שגוי, החמרה במצב הרפואי, ופגיעה ממשית באיכות החיים של המטופל ושל משפחתו.
ד״ר שחר בר, מסביר למה דמנציה אינה מחלה אחת, ואיך אבחון שמפספס את ההבדל משנה חיים. "דמנציה אינה מחלה אחת", מסביר ד"ר שחר בר, מומחה בגריאטריה ומנהל מחלקה שיקומית בבית החולים השיקומי אינטגרטיבי מדיקל קר. "מדובר בקבוצת תסמונות עם ביטויים שונים, ולכן האבחון חייב להיות מדויק – לא רק כדי לתת טיפול נכון, אלא כדי למנוע נזק".
ד"ר שחר בר, מסביר מהי דמנציה ומה היא לא
דמנציה אינה מחלה אחת אלא תסמונת: ירידה מתמשכת ביכולות קוגניטיביות כגון זיכרון, שפה, שיפוט, התמצאות ויכולת תפקוד יומיומית, שפוגעת באפשרות לנהל אורח חיים עצמאי. חולה לא יכול כבר לזכור איך לבשל, לסדר תרופות, להשתמש בתחבורה הציבורית ועוד.
לעיתים, הפגיעה הראשונית היא דווקא בהתנהגות, בקבלת החלטות, בוויסות רגשי או בשפה – תסמינים שמוחמצים לא פעם בשלב האבחון הראשוני. קיים אבחון יתר של דמנציה על גבי מחלת אלצהיימר, וכתוצאה מכך ניתן טיפול תרופתי לא מתאים ותופעות הלוואי שלהן פוגעות במטופל ללא הצדקה.
הסוגים המרכזיים של דמנציה
אלצהיימר – השם המוכר, אבל לא היחיד: אלצהיימר הוא הסוג השכיח ביותר של דמנציה, ומתאפיין לרוב בירידה הדרגתית בזיכרון לטווח קצר ובהמשך בפגיעה בשפה, בהתמצאות ובתפקוד.
הדמנציה הפרונטו־טמפורלית (FTD)
דמנציה פרונטו־טמפורלית פוגעת באונות הקדמיות והרקתיות של המוח, ומתבטאת לעיתים קרובות תחילה בשינויים חדים בהתנהגות, באובדן שיפוט, באימפולסיביות או בפגיעה בשפה, בעוד שהזיכרון נותר שמור יחסית בשלבים הראשונים. לכן, היא מאובחנת לא פעם בטעות כבעיה נפשית, דיכאון או “משבר גיל”.
אבחנה שמתפתחת ומשתנה לאורך זמן מדגימה עד כמה אבחון דמנציה הוא תהליך מתמשך. שינוי האבחנה מסייע לטיפול ולהתמודדות המשפחה.
דמנציה עם גופיפי לואי
דמנציה עם גופיפי לואי מאופיינת בתנודתיות קוגניטיבית, הזיות חזותיות, הפרעות שינה ורגישות קיצונית לתרופות מסוימות. היא נחשבת לאחת הדמנציות המאתגרות ביותר לאבחון והמסוכנות ביותר במקרה של טיפול שגוי, שכן אבחון שגוי המוביל לטיפול לא מותאם עלול להחמיר משמעותית את מצבו של המטופל.
דמנציה וסקולרית – כתוצאה משבץ מוחי פתאומי
דמנציה וסקולרית נגרמת מפגיעה בזרימת הדם למוח, לעיתים בעקבות אירועים מוחיים קטנים שלא תמיד אובחנו בזמן. היא מתאפיינת בהידרדרות מדורגת או “בקפיצות”, ולעיתים מתבלבלת עם הזדקנות רגילה או עם אלצהיימר, אף שמדובר במנגנון שונה לחלוטין.
בניגוד לדמנציות ניווניות טהורות, דמנציה וסקולרית מושפעת במידה רבה מגורמי סיכון כמו יתר לחץ דם, סוכרת ועישון, ולכן אבחנה מדויקת יכולה לשנות לא רק את הטיפול, אלא גם את מהלך המחלה.
דמנציה משולבת – המציאות השכיחה והלא מדוברת
בפועל, רבים מהמטופלים סובלים משילוב של כמה תהליכים במקביל, למשל אלצהיימר יחד עם פגיעה וסקולרית. דמנציה משולבת היא שכיחה במיוחד בגיל המבוגר, אך כמעט ואינה נוכחת בשיח הציבורי. כאשר מאבחנים רק “דמנציה” בלי לפרט, מתפספסת האפשרות להתאים טיפול מורכב ומדויק יותר.
כשפרקינסון מתחזה לדמנציה – ולהפך
מחלת פרקינסון מזוהה בעיקר עם רעד והאטה בתנועה, אך אצל חלק מהחולים מתפתחת בשלבים מתקדמים גם דמנציה של פרקינסון, המתבטאת בפגיעה בקשב, במהירות החשיבה ובתפקודים ניהוליים ולא בהכרח בשכחה. הבלבול מעמיק עוד יותר במחלות פרקינסון פלוס, קבוצה של מחלות נדירות ואגרסיביות יותר, שבהן הפגיעה הקוגניטיבית והתפקודית עשויה להופיע מוקדם, והתגובה לטיפול בפרקינסון קלאסי מוגבלת.
חלק מהמטופלים מאובחנים תחילה בטעות כחולי אלצהיימר, ורק בהמשך מתברר כי מדובר במחלה ממשפחת פרקינסון פלוס.
המחיר של אבחון שגוי
אבחון לא מדויק עלול להוביל לטיפול שאינו מתאים, לסימפטומים חמורים יותר ולחוסר יכולת לטפל או להתאים את הסביבה באופן שעשוי להאט את ההידרדרות.
אבחון נכון הוא תהליך, לא כותרת
אבחון דמנציה איכותי מחייב הסתכלות רב־תחומית ומתמשכת: הערכה נוירולוגית וקוגניטיבית, בדיקות הדמיה, סקירת תרופות והקשבה עמוקה למשפחה. השאלה אינה רק האם יש דמנציה, אלא איזו דמנציה ומה משמעותה.
